אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נא:

דף נא.

כל הספיחין אסורין. עיין ר"ה י"ד ד"ה ולשביעית ושם דף ט"ו ד"ה שאין. מנחות פ"ד ד"ה שומרי. קדושין ג' ד"ה אתרוג. ב"ק ק"א ד"ה ספיחי. שער המלך ח"ג דף ל"ד.

חוץ מספיחי כרוב. עיין סוכה ל"ט ד"ה ולשביעית בכורת כ"ב ד"ה תירום.

הן לא נזרע. עיין ר"ה ט' ד"ה וקציר.

אמר ר"ע מכאן לספיחים שהם אסורים תענית וי"ו ד"ה עד מתי.

תוס' ד"ה אני ראיתי את ר"ש שאכל וכו' עיין במחזיק ברכה חא"ח פ"ט ע"ד דנראה מהירושלמי דברכות דר"ש לא סמיך על דעתו לא התירו ובוודאי הירושלמי חולק בזה על הגמרא דילן ולכאורה נראה מגמרא דילן גופי' דקאמר ופליגי דידיה אדידיה דבע"כ צ"ל דתרי לישנא הם וללישנא קמא לא אמר רבה בב"ח דבר זה של המעשה דר' יוחנן בן אליעזר ועוד הקשה שם דלמה ר"ש סמיך אפילו על דעתו לעשות הוא עצמו מעשה כדבריו ובשאר תנאים לא מצינו שסמכו על דעתם אפילו לעצמם ואפשר לומר כי רשב"י שמע ג"כ מפי הרבים כמו החכמים לפיכך סמך על דעתו ולא התיר לאחרים כמו שמצינו בעקביא במס' עדיות דהוא לא חזר בו לפי ששמע מן המרובים כמו הם אבל לבנו אמר שיחזור לפי שלא שמע אלא ממנו שהוא יחיד.

תוס' ד"ה כל הספיחים וכו' ונשתהו עד לאחר הביעור עיין מהרש"ל ומהרש"א ועיין בקדושין ב' ששם הביאו רק דברי ר"נ גאון ומשמע דאף לדידיה בנשתהו לאחר הביעור מיירי ועיין במטה אפרים בחדושי אחיו דף כ"א ע"ג:

תוס' ד"ה כגון אנא. והקשה מהרש"א דאם היו שלוחים מגיעים א"כ גם הם לא היו עושים אלא יום אחד ועיין בסוכה מ"ג ד"ה לא בקיאין בקביע דירחא כי שם פירשו התוספות דבריהם דהוה דייר היכא דמטו גם שלוחי תשרי וזימנין דאזיל בניסן היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי דגזרינן ניסן אטו תשרי וע"ש. ועיין בחק נתן רי"ג ע"א. זרע אברהם ח"א י"ב ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה