יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מז.
איתיביה שתי הלחם. תמים דעים דף כ"ה ע"א וע"ב:
תו' ד"ה ואי אמרת כו' תימא לר"י כו' וגבי שתי לחם נמי אין עיקרן לשמחת י"ט אלא עיקרו לשם זבח כצ"ל:
בא"ד ומיהו י"ל לפ"ה דשתי הלחם אין להם שום חסרון בגופו. והקשה בחקרי לב סימן צ"ז דף ר"ט בשם הר"י בונין דמשמע מדברי התו' דכשאין חסרון בגוף מגר' גרע מיש חסרון בגוף דכשאין חסרון בגוף לא אמרי' הואיל כגון שתי הלחם ביש חסרון בגוף כגון עיסה ושחיטה אמרינן הואיל הרי איפכא שמעינן בפרק שני שעירים דטפי הוה מחוסר מעשה כדהוה מעשה בגופו ונדחק לתרץ ונ"ל כי ל"ק כי ג' מיני דחוסר מעשה יש מחוסר מעשה בגופו ממש שעדיין לא נגמר המלאכה באותו דבר עצמו שיהי' ראוי' כגון אפי' ושחיטה וזה וודאי לאו כמחוסר מעשה דמי שהרי על המלאכה הזאת אנו דנין להתירא מכח הואיל וא"כ לעולם לא משכחת הואיל דהרי מחוסרת אותה המלאכה אלא וודאי זה לא מקרי מחוסר מעשה. אמנם יש עוד שני מיני מחוסר מעשה שאינו מצד גוף המלאכה שאנו רוצים לעשות אלא מצד אחר באו להם אחד מצד אחר שאין בגוף דבר בעצמו כגון אפיית שתי לחם לאו מחוסר מעשה. אמנם מכח שחיטת הכבשים וזריקת דמן הוה מחוסר מעשה וזה מחוסר מעשה מצד אחר שאינו בגופן ועוד יש מחוסר מעשה מצד אחר והוא בגופן כגון הגרלה שהוא מחוסר מעשה מצד חוץ אבל הוא בגופו של זבח נמצא הגרלה כלפי מעשה אפי' ושחיטה מקרי לאו בגופא ואולם כלפי מחוסר זמן לבו ביום מקרי בגופו כי גבי מחוסר זמן דבר אחר גרם לו והוה כמו גבי שתי הלחם שחיטת הכבשים וזריק' דמן וזה כוונ' התו' דשתי הלח' אין להם שום חסרון בגופן כלו' אילו הי' חסרון בגופם מצד מלאכתן הוה אמרינן הואיל אבל כיון דמצד אחר בא לא אמרי' הואיל ודע כי בעל המאור כ' בסוגיין אבל מחוסר מעשה בגוף הזבח כגון הגרלה אפי' רב חסדא מודה דלא אמרי' הואיל הרי דקרי להגרלה מחוסר בגוף ודלא כרשי' ועכ"פ כוונת התו' פשוטה דכל מה שאינה מצד גוף המלאכה שאנו דנין עליה להתיר או לאיסור חסרון שאינו מגוף קרי להו כנ"ל:
תוס' ד"ה ומוקדשין. שער המלך ח"ג י"ט ע"א כ"ב ע"א. עיין משנה למלך פ"ט דכלאים הי"א. חזון עובדי' קס"ג ע"ד: