יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מה.
משום דהוה נזיר וחטאת שני כתובים עיין בשמים רא"ש המיוחס להרא"ש שהקשה דחטאת מנזיר לא יליף דמה לנזיר שאסור בחרצן וכנראה שלא הי' בגירסת הרא"ש כן במסכת נזיר דאלו בנוסחא שלנו הגמרא אמרה כן בנזיר והביאו התוספות כאן והרב רבי יצחק דימולינא מגיה הראשון הקשה דלדידן קשה דקי"ל טעם כעיקר דאורייתא וילפינן (לוח הטעות:מחזיר) [מנזיר] וכמו שאמרו מכאן אתה דן לכל האיסורים ולפרוך מה לנזיר שכן אסור בחרצן ונראה דמשום זה כתבו התוספו' בד"ה ורבנן דבנזיר מסיק דרבנן ילפי טעם כעיקר מנזיר מחטאת וכוונתם דלא תקשי מה לנזיר שכן אסור בחרצן לכך צ"ל דמנזיר וחטאת יליף מבנייהו והא דקאמר הגמרא לעיל ומכאן אתה דן לכל התורה היינו דתחילת הדין יליף מנזיר בק"ו וכי פרכת מה לנזיר וכו' אמרינן חטאת יוכיח וכן כתב בשיטה מקובצת נזיר לתרץ זאת הקושיא ומה שאמר מכאן היינו מבנייהו ולפ"ז אי אפשר לומר סברת הרא"ש שכתב לתרץ זאת הקושיא דמה לנזיר שאסור בחרצן דגם בקדשים מצינו דוגמתו המקדיש עצים ולבונה דחיבת הקודש משוי ליה אוכלא מלבד שלפי קט שכלי אין הדמיון בין חרצן לעצים ולבונה עולה יפה אף גם להרמב"ם ורשי' דסברי דהוה רק אסמכתא בעלמא אי אפשר לומר וגם להסוברים דהוי דאורייתא אפשר דקרא לא קאי רק לקבל טומאה אבל לא לחייב על אכילה (ועיין בתו' זבחים ל"ד דשם משמע דחייב על האכילה) ועכ"פ לפי מ"ש התוספות והש"מ בנזיר דאתיא מבנייהו לפי סברת הרא"ש איכא למפרך מה להנהו שאסורים בחרצין ובעצים ובלבונה ובע"כ דלא ס"ל להתוספות והשיטה מקובצת הך סברא:
יכול אפילו לא בלע זכרון יוסף ק"ג ע"ד.
לכתוב נזיר ותיתי חטאת מניה מקשים דהא אמרינן בזבחים דף צ"ז דהאי יקדש עשה הוא דאי לאו הוי אתי עשה ודחי ל"ת ורב אשי גופיה אמר הכי שם א"כ הרי צריכין גבי חטאת דאי לאו קרא נאמר דאתי עשה ודחי ל"ת וכבר עמדו על זה בספר דברי אמת בקונטריסים נ"ו ע"ד ובשער המלך ח"ג דף וי"ו ע"ד. ומחדש נדפס בשמים ראש ומצאתי בסימן רל"ב שגם הוא הקשה הקושיא ומה שתירץ לא אוכל להבין שכתב דהקושיא אינו על הפסול אלא על הכשר כמו שפירשי' ולמה ימשוך הפסול את הכשר למשוך הכשר את הפסול ותירץ הגמרא ע"ז דכיון דכתיב יקדש אי אפשר שימשך הכשר את הפסול ע"ש והרי עכ"פ בעינן קרא בחטאת ואי הוי ילפינן מנזיר לא הוה ידעינן סוף דבר לא אוכל לעמוד על סוף דעתו ועיין לימודי ה' ד' ע"א.
בצק שבסדקי עריבה. חקרי לב ק"ד.
רשי' ד"ה ור"ע. לשון לימודים פ"ט צ' עיין ראב"ן קנ"א קנ"ב חקרי לב קמ"ז קס"ח.
תוס' ד"ה משום וכו' והקשה מהרש"א א"כ כיון דר"ע דריש כל גבי חמץ בפסח להיתר מצטרף לאיסור למה לא אמר נמי חוץ מחמץ בפסח ולענ"ד לא קשה דניהי דרבי יוחנן בהא אמר כר"ע דהיתיר מצטרף לאיסור בנזיר [או אליבא דר"ע כי ר"י אינו מכריע בין חכמים לר"ע] מ"מ בחמץ בפסח וודאי לא סבר ליה ר"י כר"ע שהרי רבי יוחנן לא דריש כל לאיסור ולא למלקות כדמוכח מכל חלב דחצי שיעור וכמ"ש התוספות לעיל וא"כ למה יאמר ר' יוחנן דבר דלא ס"ל. ועיין שער המלך ח"א דף ע' ע"ד
תוס' ד"ה ר"ח גריס. קרבן אהרן דף ט'.