יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מג:
כל שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ עיין דברי אמת בקונטרסים נ"ח ע"ג ע"ד לימודי ה' י"ג ע"ב ע"ג.
מאן שמעת ליה דדריש כל ר"א. עיין מנחות נ"ו ד"ה אחד מום בכורת ל"ד ד"ה אחד מום נידה ע"ג ד"ה ת"ל.
תוס' ד"ה סד"א שער המלך ח"א פי"ב ע"א. מגילת ספר חלק עשין כ"ב ע"ג. יבין שמועה דף מ"ד ע"א. רוח אלי' בשיטתו לקדושין דף ט' ע"א מן הספר באר יעקב קל"ב ע"ב. עץ חיים פ' וזאת הברכה קל"ו מ"א. יד אלי' סימן צ"ח. לימודי ה' ק"ה ע"א ובלימוד קכ"ג קכ"ד.
תוס' ד"ה אין לי. שער המלך ח"א ע' ע"ב. מגילת ספר לאוין קס"ה ע"א.
תוס' ד"ה מאן שמעת לי' וכו' ודוקא הכא לא דרשי בדבר שאין סברא לרבות וכו' לפי מ"ש התו' בד"ה לענין חמץ דר' יוחנן דריש כל לאיסורא ולא למלקות וכן גבי חמץ יש להסתפק א"כ ג"כ נימא סברא זו דדוקא היכא דאיכא סברא מרבינן לאיסור או אפילו בלא סברא עכ"פ לאיסור מרבינן והנה לכאורא נראה דאפילו אם יש סברא לא מרבינן אלא לאיסור דהרי בחצי שיעור יש סברא דחזי לאצטרופי ואעפ"כ לא מרבינן אלא לאיסורא ולא למלקות אלא דלפ"ז אין הבנה למ"ש התוספות וכן גבי חמץ דהרי גבי חמץ ליכא סברא דהא משמע כאן מדברי התוספות דאי הוה סברא אף למלקות הוה מרבינן גבי חמץ וכיון שכן קשה למה צריך ר' יוחנן לטעמא דחזי לאצטרופי הא אף בלא טעמא דחזי לאצטרופי נמי דרשנן כל לאיסור כמו גבי חמץ דדרשינן לאסור אף בלא סברא ושוב נדפס ספר מטה אפרים וראיתי לו בדף י"ט ע"ג שכתב כן דלפיכך אמר ר' יוחנן טעמא דחזי לאצטרופי כדי שתהי' סברא דאי לאו הכי לא הוה דרשינן כל. ולפמ"ש אי אפשר לומר כן דהא התוספות בסמוך מדמי חצי שיעור לחמץ מיהו י"ל דגבי חצי שיעור צריך לסברא משום דאכילה כתיב ביה דהוה מיעוטא ולפיכך לא הוה מרבינן בלי סברא וקרוב לזה כתב הרשב"א בתשובה ושוב מצאתי בלשון לימודים בדף פ"ט שכתב דהתוספות לקמן לא אזלו לתירוץ זה דרבנן נמי דרשי כל אלא כתבו כן לתרוצם הראשון כאן וע"ש.