אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף מב.

דף מא:

אי אתה מתפיס תמימי' לבדק הבית דברי אמת קונטרסים נ"ו ע"ב

לאמר לא אמור. עיין מנחות נ"א ד"ה אף כאן:

אשה לא תלוש אלא במים שלנו. תולדת יצחק

עברה ולשה. עיין שבת ל"ח ד"ה עבר ושהא

פרק שלישי

ואלו עוברין בפסח. שער המלך ח"א ע"ו ע"א רש"י ותוספות. ועיין ספר יראים דף נ"א באר יעקב כ"ד ע"ד:

חומץ האדומי. עיין מנחות נ"ג ד"ה אין מחמיצין. מגילת ספר לאוין כ' ע"א:

זיתום המצרי. מגילת ספר לאוין כ' ע"א:

רש"י קורניתא דאומי. חקרי לב קמ"ה קמ"ח:

תוס' ד"ה ואלו עוברין כו' ואין נראה לר"ת כו' ומשמע לכאורא מדברי ר"ת דאפילו למ"ד נוקשה בלאו מותר להשהותו ולא עבר בבל יראה וכ"כ התוספות בריש פ' כל שעה דלר"ת כותח מותר להשהותו אמנם בריש מסכתן כתבו התוספות דאף לר"ת אסור להשהות וכן נראה מסקנת הרא"ש אמנם להסוברים דנוקשה דרבנן אף דעת הרא"ש דמותר להשהות כמ"ש הטור בסימן תמ"ב והר"ן נחלק אף בזה ולפי שאינה משיטת ההלכה לא אאריך בזה במקום הזה והרב נודע ביהודה בחלק א"ח סימן כ"א כתב דלמ"ד נוקשה דרבנן מותר בערב פסח עד הלילה דלאיסור כרת עבדו רבנן הרחקה ולאיסור לאו לא עבדי הרחקה ובהשגות אשר שלחתי להרב הנזכר על ספרו כתבתי לו כי זה אי אפשר כי הרא"ש מהסוברים דחמץ נוקשה דרבנן כמו שהעיד עליו בנו הטור בסימן תמ"ב מעתה איך פסק הרא"ש והטור א"ע בסימן כ"ח דהמקדש בחמץ דרבנן אין חוששין לקדושין והרי נוקשה מותר עד הלילה אפילו לאכול לפי דעתם ופשיט' דקדושין קדושין גמורים ואין לומר דכוונתם דוקא אחמץ ע"י תערובות דלא הוה קדושין אבל חמץ נוקשה באמת לדידהו הוה קדושין זה אינו חדא דאין דרך הפוסקים לסתום ליתן מכשול לפני המעיינים ומשמע וודאי כל חמץ דרבנן ותו דהרי הטור ברמזים ר"פ כל שעה כתב להדיא דהמקדש בחמץ נוקשה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין הרי פרט חמץ נוקשא להדיא ועוד הארכתי בזה בראיות מדברי שאר הפוסקים ומ"ש לחלק בין איסור לאו לכרת נעלם ממנו אחר המחילה מ"ש בכריתות לשון לימודים שער ג' סימן קכ"א וז"ל כללא דחוששין באיסורא דאורייתא וכך לי איסורא זוטא כמו איסורא רבא כדאיתא ביבמות קי"ט מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו ומי כמוהו מורה בעניני הכללים הרי דתפס לעיקר דאין חילוק בין איסור כרת לאיסור לאו והרב בתשובתו אלי נתעצם לומר דכוונת הרא"ש והטור דוקא על חמץ ע"י תערובות דאין קדושיו קדושין אבל בנוקשה הוה קדושין ומ"ש ברמזים בריש פרק כ"ש דנוקשה לא הוי קדושין היינו משום דהרא"ש עצמו בר"פ כ"ש אזי' בשיטת הסוברי' דנוקשה מדאורייתא לפיכך אף הטו"ר ברמזים כתב דקדושי' אין קדושין אבל דעתו אינו כן אלא כיון דהוי מדרבנן קדושיו קדושין וכל מעיין בצדק יראה כי במחילה רבה מכבודו פירוש זה זר בדברי הרא"ש והטו"ר ובדברי הרמזים ומ"ש דהרא"ש שם ב"פ כ"ש אזיל בשיטת הסוברים דנוקשה דאורייתא ליתא דאיך יכתוב הרא"ש נגד דעתו ומ"ש הרא"ש שם דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן משש שעות ולמעלה אע"ג דמרבינן לקמן חמץ נוקשה מקראי היינו תוך זמנו ע"כ כוונת הרא"ש לומר בזה משום דלכאורא יש לומר דלהסוברים דנוקשה דאורייתא גם בע"פ אסור מדאורייתא וא"כ לא יצדק פירוש ר"ת בדרב גידל דאלו לפירש"י רב גידל אתי' ככ"ע ולפירוש ר"ת רב גידל לא אתיא אלא כמ"ד נוקשה מדרבנן אבל לא למ"ד נוקשה מדאורייתא לזה ביאר דאף להסוברים נוקשה דאורייתא סברי דבע"פ אסור רק מדרבנן וא"כ יצדק פירש ר"ת בדרב גידל אף להסוברים נוקשה דאורייתא אבל דעתו וודאי אינו כן כי נאמן עלינו עדותו של הטו"ר בדעת הרא"ש. ועיין על התוספו'. חקרי לב ק"נ קס"ח קס"ט. ועיין לעיל כ"א ד"ה רבי יהודה:

תוס' ד"ה ר"א. שער המלך ח"א ע' ע"א:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה