יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מא:
אכל נא ומבושל עיין סנהדרן ס"ג ד"ה על כולם רמב"ם ורמב"ן ומגילת אסתר שורש ט' דף מ"ה מ"ו. לב שמח פ"ד פ"ה. קנאת סופרים למד. מגילת ספר לאוין קס"ח ע"א. שער אפרים סימן ח'. צרור החיים קנ"ג קנ"ד:
חדא מיהא לקי. תמורה ז' ד"ה אביי אמר:
אכל נא מבעוד יום. רמב"ן שורש ט' מ"ה. לב שמח פ"ה פ"ו:
כזית צלי מבעוד יום. רמב"ם בתוספותיו לעשין סימן י"ב:
רבי אומר אקרא אני בשל. הרמב"ם בפירוש המשנה כתב שריבוי שאר משקים מן המקור נפקא מדכתיב מבושל והקשה עליו בספר בני דוד בהלכות קרבן פסח דמכאן לא משמע כן אלא מדה"ל למכתב בשל בשל או מבושל מבושל ובאמת אין הכרע בגמרא כאן מאיזה לימוד נפיק כל אחד כי לרבי יש שני לימודים אחד מדהוה ליה למכתב בשל בשל או מבושל מבושל ושינה קרא בלישנה והלימוד השני מכח יתור ומזה נפיק רבי שאר משקים ומבעוד יום וא"כ דכונת הגמרא נמי הוא דמשקין ילפינן ממבושל ומבע"י מן השינוי ואע"ג דרבי אמר אקרא אני בשל מה ת"ל מבושל משמע דמבושל יליף מבע"י הא גם לעיל אמר רבי כן ובשל מבושל מכל מקום ובוודאי משמעות הגמרא כן הא לעיל דמקשה לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי ליה משמע דלרבי ממבושל ילפינן דאי הוה ילפינן משינוי הלשון אפשר דאין קושיא לרבנן כי לא בכל מקום דרשינן שינוי הלשון כמו שכתבו התוספות ושוב ראיתי בבריכות המים דף רמ"ט שכתב קרוב לזה:
האי לאו הבא מכלל עשה הוא דברי אמת בקונטרסי' נ"ה ע"ב
תוס' ד"ה אם כן. נאות יעקב בקונטרס מענה לשון י"ב ע"ב: