אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לו:

דף לו.

בכורים אסורים לאונן ור"ש מתיר. חזון עובדי' קפ"ד ע"ד:

לחם עוני פרט לחלוט ואשישה. שער המלך ח"א ע"ו ע"ד:

יכול לא יהא אדם יוצא ידי חובתו בפת הדראה. אדמת קודש ח"ב דף י"ב:

אין אופין פת עבה. הטור לא הביא דין זה. והב"י בסימן ת"ס תמה עליו למה לא הביא דין זה. ובאמת לא ראיתי גם לשאר פוסקים שהביאו זולת רבינו ירוחם שכתב אין עושין פת עוביו טפח דס"ל דלמסקנא דמסקינן דהך ברייתא מיירי בפת מרובה אבל פת עבה אפילו לב"ה אסור בטפח וזה למדין מלחם הפנים. איברא דהרמב"ם פ"ה דתמידין ומוספין כתב דלחם הפני' עוביו ז' אצבעות ומפרש דהן הן קרנותיו שהזכירו בפרק ב' לחם שהן ז' אצבעות ובאמת קשיא על הרמב"ם מגמרא זו דמשמע דהעובי לא הוה רק טפח וכבר הקשה כן התי"ט וי"ל דהרלב"ג בפרושו לתורה הוכיח דאי אפשר שיהי' לחם הפנים עוביו אפילו טפח והרשב"ץ בחלק ראשון סימן קס"ט כתב דבאמת לא הוה עוביו טפח רק על שפתו. וכן נראה מלשון רשי' כאן שפירש עובי דפנותיו. והנה שם במשנה דמנחות על מה שאמר ת"ק וקרנותיו שבע אצבעות קאמר בן זומא אומר ונתת על השלחן לחם הפני' שיהי' לו פנים וסובר הרמב"ם דבן זומא דאמר שיהי' לו פנים ואין פנים פחות מטפח הוא חולק על ת"ק דאמר קרנותיו שבע אצבעות ופסק כת"ק אמנם רב הונא דהכא הוא מפרש הברייתא דהכא איליבא דבן זומא ולפי שהלכ' כת"ק לפיכך נדחה היא ולא הביא הפוסקים א"נ סבירא להו שאין ללמוד מעובי דפנותיו לבד. ועוד אפשר לומר דרב הונא דהכא לשיטתו בסוכה דף ד' דכפורת טפח ולמד זה מההיא דאין פנים פחות מטפח אמנם רב חסדא שם יש לו לימוד אחר דכפורת טפח ונראה מזה דלס"ל דאין פנים פחות מטפח ולפ"ז אפשר לומר דלחם הפנים הי' יותר מטפח ואפי' לרש"י דסובר דקרנותיו ממש אפשר לומר דלעובי לא הי' שיעור כלל כמו שכתב הרלב"ג כי אי אפשר ליתן גבול לזה כי הכל לפי הבצק ואפילו לבן זומא דאמר שיהי' לו פנים היינו פינים וגם קרנות נקראות פנים אבל לעובי לא ניתן שיעור כלל. עיין מנחות צ"ד ד"ה כמין תיבה. תו' ד"ה אר"א. זבחים קי"ט ד"ה בא לנוב וגבעון.

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה