יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לו.
ת"ר יכול יהא אדם יוצא ידי חובתו במעשר שני. שער המלך ח"א פ"ה. חזון נחום קדשים קפ"ד ע"א. יבין שמועה ס"ה ס"ו:
א"כ מה ת"ל לחם עוני. יבין שמועה ס"ה ס"ו
לחם עוני עני. עיין זבחים מ' ד"ה לא נצרכה מנחות ל"ד ד"ה כשהוא אומר. נידה ט"ו ד"ה לא שהתה סנהדרין ד' ד"ה כולהי:
אין לשין את העיסה ביין ושמן ודבש. והקשה בשער המלך דף ע"ו לדעת הסוברים דחמץ נוקשה מותר להשהותו למה קאמר ר"ג ישרף מיד הא עכ"פ חמץ נוקשה וע"ש מה שנדחק. ואפשר לומר דדעת הסוברים דנוקשה מותר להשהותו היינו בזומן של צבעים ועמילן של טבחים וכדומה שנזכרו במשנה דאינו מאכל אדם אבל חמץ נוקשה כה"ג ניהי דמן התורה מותר להשהותו כיון שאין בו איסור אכילה מן התורה מ"מ מדרבנן אסור משום דמחלף בחמץ גמור כי דומה הוא לחמץ גמור ומי מכיר בפת שנלושה ביין ושמן ודבש אי נלוש במים או באלו משקים ולפחות מפני מראות העין אסור ולפיכך ישרף מיד. ותו דכאן לא קשיא כלל דדילמא לר"ג חמץ נוקשה מן התורה אסור ולפיכך ישרוף מיד כיון דאסר להשהות ועיין מרכבת המשנה ח"ב פ"ו דחמץ ה"ה:
ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין שער המלך ח"א דף ע"ז
והתניא אין לשין את העיסה בחלב. בעי חייא ח"ד דף פ"ב:
ניהי דבזריזין ליתא במקום זריזין מיהא איתא. עיין זבחים כ' ד"ה יציאה. סוכה נ' ד"ה ואי מייתי מנחות ד"ה ריש לקיש:
תוס' ד"ה האוכל נבילה עיין בכורת ל"ו ד"ה השתא. מלך שלם ח"ב נ"ד ע"ד זרע יצחק.