אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לב:

דף לב.

אבא שאול אומר עד שיהי' בו שוה פרוטה והקשה בספר קהלת יעקב אלגאזי דף ל"ח דכיון דס"ל לאבא שאול בפרוטה בפחות מכזית חייב כדמסיק בגמרא א"כ כיון דחייב בפחות מכזית חומש וחומש לכפרה ש"מ דבמזיד פחות מכזית אסור מדאורייתא דאי לא אסור במזיד מדאורייתא בפחות מכזית א"כ כפרה למה בעי ותקשי מהכא לריש לקיש דאמר חצי שיעור מותר מן התורה ואין לומר דדוקא הכי ס"ל לאבא שאול כן מדכתיב ונתן הא ליתא דא"כ אם בכל התורה חצי שיעור מותר א"כ גבי תרומה נמי נימא הכי ונימא דבעי תרתי כזית ושוה פרוטה ואף דבגמרא דחי דליכא למימר כן מ"מ לאבא שאול גופיה מנליה דלא בעי תרתי לפיכך תירץ דלר"ל אבא שאול ס"ל כר"ש דבכל התורה כולה כל שהוא למכות והא דמקשה והא כתיב כי יאכל ואכילה בכזית לר' יוחנן קמקשה הכא הגמרא דלרבי יוחנן שפיר י"ל דאבא שאול ס"ל נמי דאכילה בכזית ולכאורה אי אפשר לומר כן דהא משמע בגמרא דלאבא שאול דס"ל בפרוטה מוקמינן כי יאכל פרט למזיק אבל לת"ק דס"ל בכזית כי יאכל צריכין לכזית ואין לנו לימוד על מזיק דפטור וכן צידד בזרע יעקב בשו"ת סימן י"א וא"כ קשה הא דאמר ר"ל ביומא דף ע"ב זר שאכל תרומה אכילה גסה אינו משלם את החומש דכתיב כי יאכל פרט למזיק והרי לפי מה שכתבנו הך דר"ל בע"כ כאבא שאול אתא דלרבנן מזיק חייב ואם אבא שאול ס"ל כר"ש דכ"ש למכות בוודאי אי אפשר דר"ל כאבא שאול ס"ל דא"כ למה נחלק בחצי שיעור דאסור מדרבנן דזה הוא דוקא אליבא דרבנן ולא לר"ש ודוחק לומר דאליבא דרבנן פליג וליה לא ס"ל איברא אי משום הא לא ארי' דוודאי אין סברא לומר הא דאמרינן כי יאכל פרט למזיק דוקא אליבא דאבא שאול אתי' ועוד דהא גם ר' יוחנן ס"ל שם הך דר"ל ואיך אפשר לומר דר"י ור"ל כאבא שאול ס"ל והרי הרמב"ם בפ"י דתרומות פסק דשיעור אכילה בכזית ואפ"ה פסק דמזיק פטור אלא דנראה דמפרש פירוש אחר (כרשי') [מרש"י] דרשי' פירש פרט למזיק שמזיק את התרומה והרמב"ם פירש שמזיק את עצמו ולפיכך נראה דוודאי דבין ת"ק ובין אבא שאול ס"ל הא דכי יאכל פרט למזיק והכל מודים דמכי יאכל נפקא תרווייהו כזית ופרט למזיק אלא לאבא שאול כיון דכתיב ונתן דבעי שוה פרוטה א"כ לא דרשינן אכילה אלא למזיק ות"ק סבר כיון דמנתן ממעטין חמץ בפסח ליכא למילף מיניה ש"פ ושפיר ילפינן מכי יאכל כזית נמי ולעיקר הקושי' של הרב קהלת יעקב תירוצו אינו עולה דאי ס"ד דאבא שאול כר"ש ס"ל כל שהוא למכות א"כ למה צריך שוה פרוטה כיון דבמזיד חייב בכ"ש א"כ הרי בכל שהוא צריך כפרה והתירוץ הנכון וודאי הוא דכאן גזירות הכתוב הוא מן ונתן. ומה שהקשה א"כ מנליה דלא בעי תרתי כיון דחצי שיעור מותר מן התורה ולר' יוחנן מי ניחא דהא אף לר"י דחצי שיעור אסור מן התורה אעפ"כ פטור בפחות מכזית ולא בעי כפרה וכדאיתא להדיא בפרק זי"ן דתרומות האוכל פחות מכזית פטור ואתיא כת"ק דהכי וא"כ יקשה מזה לרבי יוחנן ונימא דע"כ חצי שיעור מותר מן התורה דאי אסיר א"כ בעי כפרה ונחייב חומש אלא ש"מ דאף דאסור מן התורה לא הקפידה תורה על הכפרה אלא דוקא בכזית ואבא שאול נחלק אף בשוה פרוטה וא"כ לר"ל נמי נימא הכי כמו דלר"י אף בפחות מש"פ אסור מן התורה ולא בעי כפרה גזירות הכתוב בפרוטה הכי נמי לר"ל אף דמותר מן התורה בשאר איסורים גזירות הכתוב בתרומה דבעי כפרה בפרוטה. ועיין מנחות ס' ד"ה מי בעינן. זרע יעקב סימן י"א:

ורבנן סברי אכילה בכזית. עיין לימודי ה' י"ח ע"ב וגם שם צידד דרבנן פליגי אההיא דכי יאכל פרט למזיק וכבר כתבתי דאי אפשר לומר כן:

תו' ד"ה ואין נתינה כו'. ולמ"ד סתם נתינה כל שהוא אתי שפיר. והקשה בזרע יעקב סימן י"א הא קאמר התם דנתינה בעלמא ד"ה בכזית. ובוודאי הוא משום דמתרומה ילפינן וא"כ קשה אדנילף מתרומה לילף משאר דברים דהוי בכל שהוא. ונ"ל דלפי מה שכתב מהרש"א כל קושייתם לא היה אלא מסיכה דהוה למימר דלהוי כמתן דמים ומתן בהונות כיון דהוה דומה בדומה דלשון נתינה בכולהי הוא שימה על דבר אחר. ואהא תירצו דלמ"ד בכל שהוא אתי שפיר דהוה דומה בדומה למתן דמים ובהונות. אבל משאר נתינת השתא לא קשיא להו. ועיין מנחות ס' ד"ה מי בעינן ובגיטין כ'. משנה למלך פ"ז מהלכות מתנות עניים ה"ז. צרור החיים קי"ב עיין יראים קכ"ו ע"ב. ועיין זרע יצחק:

תו' ד"ה מעילה. קרבן אהרן דף ק"ל:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה