אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כט.

דף כח:

ויליף שאור דאכילה משאור דראי' והקשה בספר שמחות י"ט דף רל"ד דהא לעיל דף ה' אמרינן דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה וא"כ נימא כמו דבהשבתות שאור של אחרים מותר ה"ה באכילת חמץ ע"ש בארוכה ונ"ל וודאי דכיון דכאן אפילו לפי ה"א של רב אחי בר יעקב למד שאור דאכילה משאור דראיה והוא גזרה שוה ולא מהיקשא י"ל דההיקש לא אתא אלא על זמן ההשבתה או האכילה אבל לא על אופני החמץ איך יהי' ותו דהך היקשא בעי הגמרא למימר למאי דהוה מקשה ואימא לרבות ליל ט"ו ועל זה תירץ דילפינן מהקישא. אמנם לפי האמת כיון דלרבי יהודה חמץ לפני זמנו יש לן קראי ממילא חזינן דלא איתקש לא השבתת שאור ולא אכילת חמץ לאכילת מצה א"כ השבתת שאור לאכילת חמץ נמי לא נקיש ולר"ש אפילו השבתת שאור לאכילת חמץ נמי לא איתקש דהא אכילת חמץ אסור משש שעות כמ"ש התוספת מתשביתו והשבתת שאור זמנה כל היום לר"ש דהא מותר בהנאה מן התורה לכל הדיעות וא"כ בע"כ צ"ל דבין לרבי יהודה בין לר"ש לפי האמת דהיקש ליתא

האוכל חמץ של הקדש. קהלת יעקב אלגאזי יו"ד ע"ג י"א ע"א. עיין שבועות י"א ד"ה אי הכא:

אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. עיין זבחים ע"א ד"ה ובטריפה:

תו' ד"ה ובדין הוא. עיין שמחת י"ט דף רצ"ד ודף קפ"א וע"ב. מקראי קודש בשאלות רל"ע סימן ל"ו:

תו' ד"ה מאן יש אומרים. יבמות צ' ד"ה אכל תרומה:

תו' אין פודין. שער המלך ח"ג מ"א מ"ב מ"ג בני יעקב קפ"ו ע"ד ועיין מעילה ט"ו ד"ה כשהיא חיה:

תו' ד"ה אין פודין קרבן אליצור ל"ט ע"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה