אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כז.

דף כו:

וממאי דטעמא דר"א כדאביי. עיין פרשת הכסף דף ע"ב ע"ג.

וכן הי' ר"א אוסר בכל איסורים שבתורה עיין חולין נ"ח ד"ה במאי קמפלגי.

אפילו לוחשת מותרת. מרכבת המשנה ח"ב פי"ו דמאכלות אסורות הכ"ב והכ"ד.

רשי' דאחר אחרון אני בא וכו' ואפילו קדם וסילק את האיסור מהרש"ל מחקו. ועיין מה שכתב הריטב"א בע"ז בדף ע"ג לשיטת רשי' ונראה מדבריו דאפי' נפל איסור לבסוף וקדם וסילקו קודם החימוץ מותר וצ"ע שם בדבריו לפי מאי דמשמע ממ"ש קודם לזה דאפי' לשאור ההיתר אסר שאור האיסור א"כ סילקו מאי מהני:

רש"י ד"ה יוליך הנאה לים המלח דברי רשי' צריכים ביאור שהרי כתב אלמא כיון דחדש יותץ אית ליה זה וזה גורם אסור משמע דהראי' דוקא מחדש יותץ אבל מישן יוצן לא קא מוכח כלל דזה וזה גורם אסור חדא כמ"ש רשי' בסמוך דהא אפילו רבנן דסברי זה וזה גורם מותר אפ"ה קתני בברייתא בין חדש בין ישן יוצן משום דלכתחילה הוא ולכתחילה זוז"ג אסור. ועוד איכא למימר דטעמא דר"א משום דיש שבח עצים בפת ולהכי בחדש יוצן אבל גבי חדש יותץ ליכא למימר הכי דניהי דיש שבח עצים בתנור מ"מ הרי אח"כ נעשה זו"ז גורם בהיסק שני וש"מ דזה וזה גורם אסור. אמנם בע"ז דף מ"ט כתב רשי' דבתרווייהו בין בחדש בין בישן שלא ציננו הוה זוז"ג ואסור ונראה דמשום דבהך סוגיא לא נזכר משבח עצים בפת ובלא"ה מוכח מתנור חדש דר"א ס"ל זוז"ג אסור נקט רש"י האי טעמ' לקצר אבל וודאי דעיקר הוכח' מתנור חדש ולא מישן כמ"ש וקרוב לזה כתב בלחם סתרים שם ובקרבן אליצור השיג עליו דאי טעמא דישן יוצן משום שבח עצים ובאבוקה שכנגדו למה יוצן ימתין עד שישרוף ואין אבוקה כנגדו ודבריו תמוהים דמה לו עם הרב לחם סתרים למה לא מקשה על הגמר' למה יוצן הא אמרינן בשלה ע"ג גחלים ד"ה מותר. אלא וודאי צ"ל כמ"ש התוס' דאפילו ע"ג גחלים אסור לכתחיל' עד שיעשה אפר ואין להקשות א"כ עכ"פ אמאי יוצן דמשמע דאין היתר לאפות בהיסק זה הא יש היתר כשנעשה אפר וכן דייק הרב קרבן אליצור הא ליתא דוודאי זה בכלל יוצן ומותר גם מה שתמה על הרב ל"ס איך לא ראה דברי התו' כאן שכתבו דיוצן הוה לכתחילה גם עליו יש לתמוה למה הוצרך להביא ראי' מתוס' הרי בדברי רשי' קא עסיק ולמה לא הביא ראי' מרשי' שלפנינו שגם הוא כתב כן. שוב ראיתי בספר פרשת הכסף דף ע"ד שגם הוא מקשה דברי רשי' אהדדי מכאן למסכת ע"ז וכתב והוא פלא ולא קשה מידי כמ"ש:

תוס' ד"ה עד שיהיה בו כדי לחמץ. עיין מהרש"א שפי' בדברי התו' דאם יש בהיתר כדי לחמץ אע"פ שיש באיסור כדי לחמץ מותר ולזה קאמר בו דמשמע דוקא באיסור לבדו ואם כי דברי התוספות במסכת ע"ז סותרין זה ידוע כי התוספות בע"ז חוברו זמן רב אחר שאר התוספות כנראה כמה פעמים מדבריהם וכן פירש בלשון למודים חי"ד דף י"ד ובאדמת קודש ח"א דף כ"ב ומה שרצה לפרש בכנסת הגדולה חי"ד סימן פ"ז בדברי התוספות הם דברים תמוהים כמ"ש הרבנים הנזכרים גם בספר בעי חייא הנדפס מחדש בחי"ד דף ע"ה ע"ד כתב כדבריו שבכנה"ג והם דברים תמוהים:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה