יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יג:
ונפרקינהו וניפקינהו לחולין. עיין מנחות מ"ו ד"ה ואיזו היא זיקה:
פסולות אמאי פסולות הפירוש הפשוט הוא במאי נפסלו וכי הי' להם כל שנה ושנה פסולות וע"ז מתרץ מתוך שהן מרובות בי"ג נפסלו בלינה:
רש"י ד"ה נפסלות בלינה כו'. של חמץ אין נאכלות אלא עד ששה שעות כוונתו עד תחלת שש שהרי לעיל בדרב גידל אפילו דקאמר משש ולמעלה פירוש רש"י מתחלת שש וכ"ש הכא דיש לפרש כן ואף אם נאמר דרש"י סוף שש קאמר כוונתו לדינא דאורייתא ובחנם האריך בזה בציון לנפש חיה:
רשי' וכגון שנשפך הדם כו' ומדכתב רשי' ומיהו עדיין אין טענות שריפה וצריכה לעבר צורתן משמע דבי"ד איירי דאי בי"ג הא כבר נפסלו בלינה ולא בעי עיבור צורה. אמנם התוס' לא ניחא להו בהכי ומוקי לה בי"ג אלא שקשה לי לדברי התוס' דמשמע מדקאמרי דהדר בי' ממה דאמר בתחלה כשרות הי' ומשמע כדאמר דכשירות הי' בי"ד מיירי ולא ידעתי מאי צורך בזה דהא שפיר נוכל לפרש דהביאו בי"ג ונאבד הזבח וכיון דלא קדשי קדושת הגוף עד שישחט הזבח לא נפסל בלינה וגם לרשי' קשה דמשמע ג"כ שהוא מפרש דבי"ד מיירי כמו השתא דמפרש בנשפך הדם ומי דחקו לפרש כשאמר ר' ינאי כשרות הי' דחולק על מה שאמר אין מביאין תודה בי"ד:
רשי' ד"ה ואינו קדוש כו' דהא לא עלו לשם חובה אלא שם שלמי נדבה עליהן במשנה ראשונה דזבחים פירש הרמב"ם והרע"ב דקרבנות צבור עלו לבעלים ורשי' וודאי לא ס"ל הכי ועיין מהר"שא בביצה דף כ' דשם כתב בפשיטות לרשי' כהרמב"ם והרע"ב. עיין שם ואישתמיטתי' אחר המחילה דברי רשי' כאן. ועיין בשער המלך ח"ג דף נ' ע"ג.
תוס' ד"ה אמר רחבא. זרע יצחק:
תוס' ד"ה אלא לעולם כו' אמר ריב"א עיין מה שכתבתי ברשי':
באותו הדבור ובירושלמי כו' מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג איירי. כוונתם לפרש הירושלמי ע"ד מה שאמרו בתלמוד דידן וכ"ע בי"ג מייתי להו ומתוך שהן מרובות נפסלות בלינה. וזה ג"כ כוונת הירושלמי שהי' ממהרן להביאן אבל לא שהי' ממהרין בהקרבתן דהא להדיא קאמר ממהרין להביא אלמא על ההבאה קאי. ובקרבן העדה סבר דעל הקרבה קאי דהיה ממהרין והקשה על התוס' דאי גם בי"ד מיירי המועט שהי' מקריבים הי' צריכים לממהר ואין הפירוש כן כמ"ש ותו דבוודאי בי"ג לא צריך לממהר דהיום גדול להקריב הרבה רק האוכלים לא הי' יכולים לאכול. עוד הקשה על התוס' כיון דנפסלו בלינה למה הי' משהין אותו ולא הי' שורפין מיד דאין משהין המצות ושריפת נותר מצות עשה ולא הבנתי למה מקשה על התוס' ולא על הגמרא דהא לרבי חנינא בוודאי נפסלו בלינה וגם הי' לו להביא ראי' מלעיל דף ג' דקאמר תיכף לאכילה שריפה ופירש רשי' מפסח ותודה יליף מפסח. ובע"כ צ"ל כיון דהכא הוה לצורך רבים שיהי' להם היכר לאכילות חמץ ולאפרושי מאיסורא לא חשו לשיהוי מצוה: