אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ס

דף נט:

ת"ש שחטו שלא לאוכליו פירש"י דאין בו מנוין אחרים אלא הן וכתב בקול הרמ"ז שכן הוא בירושלמי ואמת שאמר שם כן תפתר כשהי' כולן חולין ומשמע דאם יש בריאין כשר אבל נראה דמסקנת הירושלמי אינו כן שהקשה למה תני לשם חולה או זקן דמשמע אפילו אחד ונתנו לשם בני חבורה פסולין א"ל בשהי' שם כשרים ושחטו לשם פסולין ומשמע דהדר ביה ומוקי ליה ביש שם נמי כשרים וכמו שפירשו התוספות. ואין להקשות לפירוש התוספות דהוה לאוכליו ושלא לאוכליו דהתם שחטו לשם שניהם אבל הכא שחטו רק לשם אותם שאין יכולין לאכול וכ"כ בשושנים לדוד ולקושיות התוספ' עיין מה שתירץ הרמ"ז וגם י"ל דלרבותא קאמר דלא מיבעיא שחטו סתם שאין לו אוכלין כלל פסול אלא אפי' שחטו לחולה לזקן שהן יכולין לאכול אלא שאין יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם. שוב ראיתי בס' בני דוד בדף ס"ה ע"ג עמד על לשון רש"י ותוספות. ומה שפירש בכוונת רש"י הוא דוחק טובא. ועיין בכנסת הגדולה פרק ב' דקרבן פסח שהקשה על הרמב"ם דפסק דאפילו חבורה של מאה ואחד מהן אין יכול לאכול כזית אין שוחטין עליו והרי הוא לאוכליו ושלא לאוכליו והא וודאי לא קשיא דאע"פ דאין שוחטין עליו אם שחטו כשר כי דוקא לכתחלה הוא וכן כתב בבני דוד וכ"נ מלשון הרמב"ם שהרי סמוך ונראה לדין זה הביא הך דלאוכליו ושלא לאוכליו:

בגמר דבריו אדם נתפס. עיין ב"מ ק"ב ד"ה ובא מעשה:

תוס' ד"ה אלימא בב' עבודת. עיין בני דוד דף ס"ה (עד) [ע"ד] בסופו:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה