אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קד:

דף קד.

[בדפוס לא צויין עמוד ב, והוספנו]

שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו כו'. בספר זרע אמת סימן י"ז הקשה לרש"י והרע"ב שפירשו טעמא מפני שאין שבות במקדש א"כ מ"ט דבן ננס דאין מתיר להוציא מכל העזרה. ולפי שיטתו הי' לו להקשות גם לר"ע דמתיר דוקא מעזרת ישראל ולפנים שהוא מקום שחייבין על זדונו כרת ולמה לא מעזרת נשים וחיל דוודאי גם שם לא שייך שבות. והוא נר"ו כתב דאין צריך ליתן טעם כלל דהרי מפורש בגמרא דפליגי אם מכניס שרץ למקדש חייב ובן ננס סבר פטור ורק מן היכל ואולם התירו מפני כבוד שכינה ואין זו טענה חדא דהרי לפי פירש"י לרבי יוחנן לא פליגי בהכי אלא דכ"ע חייב וא"כ צ"ל דיש חילוק בין הוצאה להכנסה וצריך ליתן טעם למה מוציאין ותו דהך טעמא גופיה דמפני כבוד השכינה לא העמידו חכמים דבריהם היינו נמי דלא גזרו על שבות ולעיקר קושייתו על בן ננס לפי מה שכתב רש"י וכמ"ש גם לר"ע קשה אפשר לומר דב"נ ור"ע פליגי אם מתחלת שער נקנור מתחיל מחנה שכינה או מבין האולם ולמזבח דבן ננס סבר דמבין האולם ולמזבח מתחיל מחנ' שכינ' כי באמ' בכל הש"ס לא מצינו מהיכן מתחיל רק בתוספתא פ"א דכלים והביאו הר"ש מצינו כן ואפשר דבן ננס לא סבר ליה רק מבין האולם ולמזבח ותרווייהו סוברים דכל שאין מקום שחייבין כרת אין מוציאין כיון דאין צורך להוציא ואף אם יטמ' בו כהן לא עבר אין מוציאין דלא התירו שבות בלא צורך כלל אבל מקום שחייבין על זדונו כרת חיישינן שמא יטמא כהנים וישהו שם ויהיו חייבים כרת:

עוד הקשה בזרע אמת לדעת הפוסקים דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת איך הי' כופין עליו פסכתר. וי"ל הא כתב בעל המאור בפרק מי שהחשיך דלהפסד מרובה שרי והכי וודאי אע"ג דלאו איסורא הוא מ"מ לא גרע מהפסד מרובה. ובמשנה למלך פ"ג מהלכות ביאת המקדש הלכה כ' נסתפק להיכן הי' מוציאין והביא בשם הירושלמי דהי' מוציאין אותו לגמרי לחוץ ונתקשה דהא ירושלים לאחר שנפרצו רשות הרבים היתה ואיך הותר ההוצאה. ואפשר לומר הרי כמה לשכות הי' שהיו בנויות בקודש ולחול ופתוחות לקדש ולחול כדאי' במעשר שני (ולישכת הגזית עצמה חצי' בקדש וחצי' בחול) וא"כ י"ל דדרך אחת (הלישכות) [הלשכות] האלו הוציאוהו והניחוהו שם. עוד הקשה למשנה למלך בשם באר שבע הרי מותר להוציא [לוח הטעות: שרץ] מ"מ כדאיתא בביצה בפרק משילין דהוה כגרף של רעי והוא לפי שיטתו תירץ דמשום איסור הוצאה לר"ה אסור אמנם לפי מה שכתבתי דהי' אפשר להוציאו לאחת הלשכות שהיא חול הדרא קושי' לדוכתי' ואפשר לומר דוודאי אין (אסור) [נדצ"ל איסור] להוציא דלא גרע משאר מקום חול שמוהר להוציא שרץ אלא קמ"ל דאין חייב להוציא אם לא ירצה ומ"מ כופה עליו פסכתר כדי שלא יגעו בו. עוד הקשה המשנה למלך על הרמב"ם שכתב סתמא טומאה שנמצא במקדש מוציאין אותה דמשמע כל (טומאת) [טומאה] ולא ביאר דהיינו דוקא טומאת שרץ שאינו מטמא במשא אבל טומאה שמטמא במשא אפי' בצבת של עץ לא משום דנטמא במשא ואפשר לומר דרמב"ם לא הוצרך לבאר שהרי כתב כשמוציאין אותו אין מוציאין אלא בפשוטי כלי עץ שלא לרבות הטומאה ומכ"ש אם נטמא הוא עצמו דבוודאי יש ריבוי טומאה וגם איסור אם ישהא:

המכניס טמא שרץ למקדש. עיין סוטה כ' ד"ה לא טמא מת. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פרק ג' דביאת מקדש הי"ז:

לימא מסייע ליה כו' פרט לכלי חרס. עיין ספר יראים דף קכ"ג שהקשה מהא דאמרינן בפ' דם חטאת כלי חרס שנטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש הרי דאסור להכניס כלי חרס טמא ותירץ דמדרבנן אסור. ולפ"ז כי הוה סבר דפליגי במתני' אם מחמת שרץ פטור ושרץ הוי ככלי חרס וא"כ וודאי אסור עכ"פ מדרבנן צ"ל דמשום איסור דרבנן לא התירו שבות דרבנן. ועיין עוד שם בספר יראים מה שהקשה מספרי וישנו שם טעות הדפוס:

פרט לכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. נידה כ"ח ד"ה פרט לכלי חרס:

רש"י ד"ה לא לעולם אימא לך כו' דלמדרס לא חזי משום דנשבר ותני' בשבת פרק ר"ע מדרס כלי חרס טהור. הדברים תמוהים דרשי' מביא הגמרא דשבת וסותר הטעם שאמרו שם דשם אמרו מדרס כלי חרס מנל"ן דטהור ונתנו שם ג' טעמים אבל שום מ"ד לא אמר מפני שאין ראוי לישב ולמה הוצרך הגמרא שם ללמד בהיקש. ובבכורות דף ל"ח ג"כ כתב רשי' הטעם דאין מדרס לכלי חרס משום דנשבר. וראיתי בספר דברי דוד (למהורר) [למוהר"ר] דוד מילדולה שהוקשה לו קושי' זו ותירץ דההיא דבכורות בכלי חרס שאין לו בית קיבול וההיא דשבת בכלי חרס שיש לו בית קיבול לפיכך צריך לימוד דאין לו מדרס ומלבד שדבריו תמוהים דאם אין לו בית קיבול אינו ראוי' מ' שנשבר אף אם יש לו בית קיבול מי ראוי יותר לישב עליו ואינו נשבר משום כך דיש לו בית קיבול אף גם אישמיטתיה ליה רשי' דכאן דהרי רשי' הביא ראי' מגמרא דשבת ובוודאי דדומיא דהך דשבת מיירי אפילו ביש לו בית קיבול אעפ"כ נתן רשי' הטעם משום דנשבר ותו דהרי סתמא קאמר כאן פרט לכלי חרס ובוודאי משמע כל כלי חרס אעפ"י שיש לו בית קיבול ולי בעניי דברי רשי' צ"ע:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה