אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף צט.

דף צח:

מחשבתו משוי ליה מקום. עיין שבת ד' ד"ה אלא אמר רב יוסף:

ר' יהודה אומר אם הפך. עיין מרכבת המשנה פט"ו דטומאת אוכלין ה"ח:

רשי' מדסיפא ר"מ. עיין תולדות יצחק ועיין בסמוך:

רשי' מוחלפת השיטה החליף ר' יהודה שיטתו ויצא ממנה הנה ביבין שמועה כלל תע"ז כתב כי זה מוחלפת השיטה חדש כנראה שלא מצא לו הרב חבר בכל הש"ס. ונראה טעמו של רשי' שהוצרך לפרש כן משום דרשי' לשיטתו דהך לא ישתין וירוק לאו ר"מ היא כיון דרישא לאו ר"מ היא וצ"ל דרבי יוסי הוא (אע"ג דיש לומר נמי ר"ש דהוא בר פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה מ"מ לקמן גבי לא יפתח משמע דרבי יוסי פליג על ר"מ) וסבר רשי' דת"ק חולק על רבי יהודא וסבר דאין איסור כלל ברוק משבתלש אף בהפך כמו שכתב הת"ח וכ"נ מדעת הרמב"ם ומדברי רשי' נראה דגריס ר"מ מטמא ורבי יוסי מטהר ר' יהודא אומר אם הפך והנה וודאי לשיטת רשי' דת"ק דהכי ר' יוסי אזיל לשיטתו דשם דמטהר בכל ענין רק דר' יהודא אדרבי יהודה קשיא ליה מעתה אם נאמר מוחלפת השיטה כשאר מקומות שפירושו איפוך בע"כ צריך לומר דצריך להפך כל הג' תנאים דאי אפשר לומר ר"י מטהר דעדיין קשיא דר"י אדר"י וגם רבי יוסי אדר' יוסי אלא בע"כ צריך לגרוס ר' יוסי מטהר ר' יהודה מטמא ר"מ אומר אם הפך וזה אין נראה לו לרשי' כלל לומר כך כי הוא וודאי יותר זר ממה שפירש"י להיפך ג' תנאים דלא הוה קשי' לן כלל. ולפיכך פירש כפשוטו דרבי יהודא חזר בו. אמנם התו' לשיטתם דסיפא ר"מ היינו ת"ק דרבי יהודה וא"כ גם דר' מאיר אדר"מ קשי' ובע"כ צ"ל איפוך דר' יהודה מטמא ור"מ מטהר ור' יוסי אמר אם הפך. ומ"ש מהרש"א דגרסינן ור' יוסי מטהר ר"מ אומר אם הפך לא ידעתי למה דהא וודאי אם נאמר דת"ק חולק על רבי יהודה אפילו בהפך לא אסר ובאמת יש לתמוה על מהרש"א שהרי הוא עצמו כתב דלגירסת הספרים ר"י מטהר מוחלפת היינו ר' יהודא מטמא ר' יוסי אומר אם הפך וא"כ ר"מ לא מהפכינן כלל דניחא כדמעיקרא ולמה לא נאמר כן לגירסת ר"מ מטמא דר"מ במתני' אין מחלק בין הפך ללא הפך ואינו אוסר בכל ענין והגירסא שלפנינו במסכת כלים ר"מ מטמא ור"י מטהר ר"י אומר אם הפך כבר כתב מהרש"א דאי אפשר להלמה והתימה שהר"ש כתב שהיא כפי מסקנת גמרא דהכי ובע"כ דהוה מפרש פירוש אחר בסוגין ואפשר לומר דוודאי לפי מאי דהוה גריס המקשן דר' יהודא מחלק בטומאה בין הפך ללא הפך הטעם הוא דלא הפך חשיב כגופו אבל הפך לא חשיב כגופו וא"כ שפיר קשיא דרבי יהודה לא בעי הכא הפך אמנם למאי דמהפך רבי יהודה מטהר בכל ענין וה"ט אע"ג דמשבתלש לא חשיב שוב כגופו כדמוכח הכא מ"מ משקה לא הוי כל זמן שהוא בתוך פיו וכן כתב הר"ש להדיא טעמיה דרבי יהודה אבל הכא גבי שבת שפיר אסר רבי יהודה דלאו כגופו הוא משבתלש ולפי זה אם נאמר דת"ק (דהכי) [דהכא] ר"מ הוא דמטמא בכל ענין וחשוב אפילו משקה א"כ פשיטא דלענין שבת נמי אסור. ונראה דזה שיטת הטור דפסק כרבי יהודה דהרי ע"כ ת"ק לא נחלק עליו שהוא ר"מ. והרמב"ם בפי' המשנה והרע"ב וודאי דהוה מפרשים מוחלפת השיטה כדפירש רש"י דרבי יהודה חזר בו מכאן להתם לפיכך פירשו ברבי יהודה דוקא הפך אבל סברי דת"ק נחלק עליו בכל ענין לפיכך פסקו דלא כרבי יהודה. וכן בחבורו לא פסק הרמב"ם כרבי יהודה והא דבפרק ט"ו דהלכות טומאת אוכלין חולק בין הפך ללא הפך היינו דפסק כרבי יהודה לפי הנוסחא דכאן משום דרבי יהודה הוה כמו מכריע בין ר"מ לר"י. ודברי מהרש"א בכוונת הרמב"ם והרע"ב תמוהים. וראיתי בספר תוספות שבת שתמה על הרב המגיד שנראה מדבריו דלמד מדלא הביא הרמב"ם דברי רבי יהודה אין הלכה כמותו והרי בפרק ט"ו דט"א פסק להדיא דלא כוותיה ומחלק בין הפך ללא הפך ואינו קושיא כלל לפמ"ש דהרמב"ם סבר כרש"י ורבי יהודה חזר בו עכ"פ היה לו להביא דברי רבי יהודה לענין הפך אלא ש"מ דס"ל דת"ק חלק עליו בכל ענין וגם אם נאמר דהרמב"ם מפרש מוחלפת השיטה כפירש התוספות עכ"פ אם הלכה כר' יהודה לענין שבת ניהי דמשבתלש אין איסור עכ"פ לענין הפך הלכתא כוותיה ומדלא הביא ש"מ דלית הלכתא כלל כרבי יהודה בכל ענין ועיין מרכבת המשנה פי"ג דשבת ה"ג:

תוס' ד"ה הוא סבר. עיין מה שכתבתי בסמוך והקשה מהרש"א דלפירש התוספות דסיפא דמתניתן לא ירוק ולא ישתין רבי מאיר א"כ מאי מקשה על מתני' דלא יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה בסמוך רישא רבנן וסיפא ר"מ אדרבה בהכי ניחא טפי דהא הך בבא לפניו נמי ר"מ היא ומה שתירץ הוא נכון ואפשר עוד לומר דאם מתניתן רבי מאיר למה לא הביא פלוגתא דרבנן תיכף שחולקים גבי לא יפתח למה נטר עד לקמן וזה היה עיקר קושית המקשן:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה