יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צח:
זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלים ממנו בשבת. בירושלמי אמר דדוקא זיז אחד אבל שני זיזין אסור וקאמר דוקא בשאינו רחב ד' אבל רחב ד' לא דאמר ר' יוחנן זיזין וכתלים שיש בהן עשרה ורחב ד' מותר לכאן ולכאן והך מימרא דר' יוחנן איתא נמי בפרק חלון והביאוהו התוספות לעיל דף פ"ט ד"ה במחיצות וכתבו דלאו דוקא רחב ד' אלא לרבותא אפילו רחב ד' וכתב במרכבת המשנה פט"ו דהלכות שבת ה"ד דבעלם מהתוספות סוגיות הירושלמי כאן דמפורש יוצא דדוקא ארבע קאמר ר' יוחנן והגיה הירושלמי מהיפך להיפך וקשה הדבר לאמור שהתוספות ראו הירושלמי דחלון ולא ראו הירושלמי דכאן ולכן נ"ל שוודאי נוסחת הירושלמי נכונה ואין בה טעות כלל דר' יוחנן מיירי בזיזין וכותלים שבין רה"ר ורשות היחיד דשם לא שייך למימר דרשות הרבים ורשות היחיד שולט בו ולפיכך אפילו פחות מד' בעשה מקום פטור כדמוכח בבבלי מקום שאין בו ד' על ד' מותר לכתף עליו וסבר ר' יוחנן דבגובה עשרה אפילו ד' על ד' אמנם בין רשות היחיד לחבירו וודאי כשיש בו ד' אין שתי רשויות שולטות בו כדמוכח סוגיא דכותל שבין שתי חצרות אמנם כשאין בו ד' סבר רב בבבלי דשתי רשויות שולטות בו ובירושלמי משמע דגם ר' יוחנן סבר כן עיין שם בחלון ולפיכך שפיר קאמר בירושלמי הכי כשאין בו ד' שתי רשויות שולטות בו אבל בד' לא מייתי ראי' כשם דאמר ר' יוחנן בין רשות היחיד לרשות הרבים בכל ענין אין שתי רשויות שולטות ה"ה הכי בד' ועיין שם במרכבת המשנה בארוכה על הסוגיא:
*בכלים הנשברים. עיין בבא בתרא נ"ט ד"ה אפי' בעל החצר:
לא יעמוד אדם ברה"י ויטלטל ברה"ר. עיין שבת ג' ד"ה שתעשה:
תוס' ד"ה אלא כולה רבי יהודה היא. עיין מה שהארכתי בשבת ובתוספות נימא כתנאי ועל דברי מהרש"א:
תוס' ד"ה ניחוש כו' אפי' (להניח) [הניח] שם כלים שאינם נשברי'. היינו לתרוצא בתרא דאביי מודה הכא בכרמלית אבל לתירוץ ראשון דלאביי הוה דינא כר"ה צריך בכלים הנשברים או בזיז רחב ד':