יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צו:
נשים סומכות רשות. עיין מחזיק ברכה א"ח ק"ב ק"ג. עיין ראב"ן סימן פ"ז שאגת ארי' סי' ק"ד ק"ה בארוכה. לימודי ה' י"ט ע"ד ועיין שם דף ק':
אחד האיש ואחד האישה. המג"א בסימן ש"א סעיף מ"ד פסק דנשים אשורין להכניס תפילין כדאמרינן בשבת דנשי' עם בפני עצמן הן ותמהו בחזון נחום ובשע' המלך ד' י"ח דהא מוכח בסוגיין דאי אמרינן נשים סומכות רשות מותר האשה להכניס תפילין ואנן קיימ"ל כמ"ד נשים סומכות רשות אם כן פשיטא דמותרת להכניס תפילין ואחר המחילה רבה ל"ק כלל על המג"א דהמג"א לשיטתו אזיל דס"ל כתירוץ מהרש"א דלדידן דקיימא לן שבת לאו זמן תפילין הא דשרי להכניס זוג זוג היינו משום דהוה דרך מלבוש בחול אבל לא אשה כיון דהוה מ"ע שהזמן גרמא ומותרת בתפילין בחול עכ"פ לא הוי מלבוש כיון דאין רגילה בכך. אמנם סוגיות הגמרא דהכא אזלא אי אמרינן שבת זמן תפילין ומותר להוציא כיון דמצוה איכא ולכן בוודאי אי אמרינן נשים סומכות רשות מותרת ג"כ להוציא כמו האיש אבל אי הטעם משום מלבוש בחול מה יושיענו זה דנשים סומכת רשות דהא עכ"פ מטעם זה לא בעשה מלבוש. ושוב ראיתי להרשב"א שהביא הרב שער המלך דס"ל דמטעם נשים סומכות רשות בעשה ג"כ דרך מלבוש לאשה ובטלה דעתי נגד דעתו הרמה ועכ"פ אין להקשות על הראב"ד שהביא הרשב"א על המג"א דאפשר דאינהו ס"ל דלא הוי דרך מלבוש ולכאורה הכי מוכח דהא רב יוסף בשבת משמע להדיא מדבריו דדוקא הואיל ותפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים מותרין לכנוס הא אלו הי' סבר תפלין מצות עשה שהזמן גרמא הי' אסורות ודוחק לומר דרב יוסף לא ס"ל נשים סומכות רשות ועוד אפשר לומר דהמקשה דהכי דפריך ודילמא ס"ל נשים סומכות רשות הוה ס"ל כאביי בשבת דלא ס"ל נשים עם בפני עצמן והתרצן האמת משיבו דר"מ ור' יהודה לא ס"ל נשים סומכות רשות אבל לפי האמת בלא זה אפילו אם נאמר דנשים סומכות רשות אבל שבת זמן תפילין אסורות להכניס תפילין:
המוציא תכלת בשוק וכו' בשזורין. עיין מנחות ל"ט ד"ה קשר העליון ועיין מרכבת המשנה ח"ב פ"א דציצית ה"י:
תוס' ד"ה לא ס"ד וכו' ועוד י"ל וכו' דלא מתרצא מילתא דר"מ מהרש"א הקשה דא"כ למה לא הוכיח הגמרא מזה מדתני זוג אחד דשבת זמן תפילין ועיין מה שהארכתי לעיל בדברי מהרש"א. ובאמת י"ל דהגמרא לא הי' רוצה להוכיח מהא דשבת ז"א דיש לדחות דלעולם לאו זמן תפילין אלא דפליגי אם מקום יש בראש להניח שני תפילין ורבנן לא סברי ליה דהרי לעיל הגמ' רצה לומר כן אלא דנאיד מזה דלא הוי רב שמואל בר יצחק כתנאי וא"כ לא הוי הוכחה דשבת זמן תפילין אלא מכח רב שמואל בר יצחק והגמרא רצה להוכיח ממשנה או ברייתא ואע"ג דהתוספות כתבו אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר יצחק משמע דדוחק הוא היינו וודאי לפי האמת אבל על כל פנים הי' יכול לדחות בזה ההוכחה ולהכי ניחא ליה להוכיח דאין סוברת נשים סומכות רשות. ועיין בט"ז סימן ל"ד דמשמע דהוה סבר דהתוספות ספוקי מספקא ליה וליתא וכבר השיג עליו בס' דברי יוסף סימן ס"ב:
תוס' ד"ה סתם סיפרא וכו' אית דגרסי בה דברי ר' יהודה. הריטב"א כתב דהלכתא כר' יוסי דר' יהודה יחיד הוא לגבי'. ולכאורה קשה דהא ר"מ ור' יהודה סוברים כן. ונראה דהריטב"א סבר דמסתם משנה אין להביא ראי' דהא סתם משנה בברכות פוטר נשים מתפילין וא"כ אין ראי' רק מן ר' יהודה שנשנה בפירוש אבל כל שנשנה בסתמא כיון דבע"כ אחד דלא כר"מ אימא השני' דלא כר"מ אלא כר' יהודה ועיין מחזיק ברכה דף ק"ב ק"ג: