יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צה:
[בדפוס לא צויין עמוד ב']
רש"י ד"ה מאי קסבר כו'. לכאורא יש לדקדק על דברי רש"י דכפי הנראה מדבריו הוא דקושיות המקשה הי' למה לא מתיר יותר משנים ובאמת זה נראה דוחק דאדרבה דקושיות המקשה הי' למה התיר שנים לא הי' (לא) [לו] להתיר אלא זוג זוג כת"ק ולזה יש לומר דכוונת רש"י הוא דכוונת המקשן הוא דוודאי אי הוי שרי רק אחד כת"ק ל"ק כלל כמו דלא קשיא ליה על ת"ק כי י"ל שבת זמן תפילין ואי הוה אמר אפילו טפי נמי לא הוי קשיא דמשום הצלה הוא אבל השתא דאמרת שנים ותו לא קשיא ממ"נ אי לא אמרינן הטעם משום הצלה שרי א"כ בע"כ משום שבת זמן תפילין (שרינין) [שרינן] א"כ לא שרי רק חדא ואי משום הצלה מתירין ולאו משום זמן תפילין א"כ אפילו טובא נמי וכפי זה אין כוונת רש"י לומר במה שכתב אבל לאצולי טפי מן המצוה לא אין זה הכרח כמו שכתבו התוספות אלא דכוונתו לומר דאי קסבר זמן תפילין א"כ ממילא לא סבר טעם דהצלה כי בוודאי הי' סברת המקשן ששניהם ביחד לא יצדקו אלא או קסבר טעם דזמן תפילין ולא הצלה או טעם דהצלה ולאו זמן תפילין לכן השיב לו התרצן כפן השני דסבר טעם דהצלה ולא טעם דזמן תפילין ואפ"ה שנים שרי ולא יותר ומיושב בזה קושיות התוספות על רש"י למה לא תירץ דזמן תפילין. וראיתי בקונטרס בל תוסיף שבסוף ספר גט מקושר ( מזוגא דרבנן) בדף קנ"ו ע"א שהקשו דלפי שיטת רש"י הי' לו להקשות אי קסבר שבת לאו זמן תפילין אפי' זוג נמי לא יע"ש נראה שהבינו בדברי רש"י דהמקשן לא אסיק אדעתיה טעמא דהצלה אבל באמת נראה בעליל מדברי רש"י דגם המקשן אסיק אדעתיה טעמא דהצלה ורק הי' מסופק איזה משני טעמים אמת ולכל אחד מהטעמים הי' קשה לו:
רש"י ד"ה ת"ק סבר מצות צריכות כוונה (וד"ה ר"ג) [לא מופיע ברש"י]. עיין בקונטרס בל תוסיף בסוף ספר גט מקושר. ועיין יד אלי' סי' ט':
תוס' ד"ה אי קסבר כו' וי"ל דאי זמן תפילין הוא. התי"ט הקשה הלכתא אהלכתא דהא טעמא דת"ק כדמוקמינן לה בגמרא משום דסבר שבת זמן תפילין ואנן קיימ"ל שבת לאו זמן תפילין וא"כ הי' לנו לפסוק כרבן גמליאל והמג"א בסימן ש"א תירץ ע"פ מה שכתב מהרש"א לקמן בתוס' ד"ה אבל באשה דאע"ג דקי"ל שבת לאו זמן תפילין יש לנו לומר זוג אחד אין טפי לא משום דדרך מלבוש וכחול שוי' רבנן ובחול אינו לובש רק זוג אחד. וכן פי' הר"ן (כוונתו על רבינו יונתן) והתירוץ הזה אישרו וקיימי בספר שער המלך דף י"ח ובדברי יוסף סימן ס"ב ובעל חזון נחום בקונטרס בל תוסיף פ"ח דזבחים ואני מה לבוא אחרי המלכים האדירים האלה ומ"מ (סורה) [נדצ"ל תורה] היא כי מהרש"א סמך עצמו על רבינו יונתן והרי ברבינו יונתן מפורש הטעם משום בל תוסיף בחול ולכן לא הוי דרך מלבוש וזה יצדק למה שכתבו התוס' כאן דלעבור בזמנו לא בעי כוונה אבל רבים וגדולים חולקים ה"ה התוספות במנחות גבי הטיל למוטלת כתבו דאם מתכווין שלא לעבור אינו עובר וכ"כ הרא"ש בפ' לולב הגזול וכן נראה מדברי הרא"ם בביאורו לסמ"ג וכן נראה מדברי רשי' כאן מדלא פירש כפירוש התוס' אי קסבר שבת זמן תפילין עובר על בל תוסיף ש"מ דלית לי' לרשי' האי סברא. וא"כ לדעת הפוסקים הנ"ל הדרא קושי' לדוכתי' מיהו לזה י"ל דכוונת רבינו יונתן לומר כיון דבחול מן הסתם עוברים על בל תוסיף מש"ה אין רגילים ללבוש יותר מזוג אחד. ואע"ג שיש באפשרי ללבוש שנים ולא לעבור על בל תוסיף אעפ"כ כיון שמן הסתם עובר וא"כ לאו דרך מלבוש הוא איברא לפמ"ש הטור בשם הרא"ש בא"ח סי' ל"ד דאין בל תוסיף אלא בעושה ה' בתים קשה. איברא האחרונים חתרו למצוא טעם לדברי הרא"ש אלו ועיין ט"ז שם שכתב דעכ"פ מדרבנן אסור משום בל תוסיף. וראיתי לו להרב ט"ז שכתב שם דלהכי לא כתב הרא"ש הטעם דיכוון לרצועות בעלמא משום לעבור בזמנו לא בעי כוונה. ואחר המחילה אישתמיטתי' ליה דברי הרא"ש שבפרק לולב הגזול דלא ס"ל הכי כמ"ש ומה שהביא מהרש"א ראי' דאביי בפרק במה אשה דף ס"ב בע"כ הוה סבר הכי דהא איהו הוה ס"ד דהך ברייתא דאחד האיש ואחד האשה סבר דתפילין מ"ע שהזמן גרמא הוא ואפ"ה קתני זוג אחד אין טפי לא. לענ"ד אין זו ראי' דלעולם לפי ה"א דאביי הך ברייתא סברי שבת זמן תפילין אבל קסבר לילה לאו זמן תפילין ומש"ה הוה מ"ע שהזמן גרמא דהא בתרוצא שם הוצרך לומר שבת זמן תפילין ולילה זמן תפילין וכתב רשי' תרווייהו צריכין דאי אחד מהן לאו זמן תפילין מ"ע שהזמן גרמא הוא. ובדוחק י"ל לפי שיטת מהרש"א דלמה הוצרך התרצן לומר קסבר שבת זמן תפילין דבשלמא לילה זמן תפילין איצטריך דהמקשן הוה סבר דלאו זמן תפילין אמנם שבת זמן תפילין לא צריך לומר דפשיטא דברייתא הכי סברה דאל"כ למה זוג אחד אלא וודאי אפילו אי שבת לאו זמן תפילין יש לומר זוג אחד ולהכי הוצרך לומר ומ"מ נראה שלזה לא נתכוון מהרש"א ושוב מצאתי בלשון לימודים דף י"ב ודף י"ג שעמד בזה. ועיין מה שאכתוב בסמוך ועיין בשער המלך דף י"ח ע"ג דנראה דר"ת פסק באמת כר"ג מכח האי קושיא ולזה נוטים דברי הרשב"א שהביאו שם ולזה נוטים דברי רשי' כפי מה שנראה שם מחדושי הרשב"א ולא קשה קושיות התוספות למה לא אמר לעולם קסבר ר"ג זמן תפילין דלא רצה לאוקמי' דר"ג דלא כהלכתא כיון דפסקינן דשבת לאו זמן תפילין הוא לכן ניחא ליה למימר לאו זמן תפילין אפילו אי הי' יכול לומר זמן תפילין ובירושלמי משמע דטעמא דרבנן משום דהוה דרך מלבוש בהכי וכדעת הראב"ד ורבינו יונתן וגם משמע ממה שאמר רבי יוחנן שם דהא דשבת לאו זמן תפילין לאו מדאורייתא והלימודים אסמכתא בעלמא הוא: