יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צה.
תוס' ד"ה ושמואל [כו'] דהלכה כרב באיסורי. הכי הוה גרסי התוס' וכן גרס הרא"ש רב חייא בר אשי אמר רב וכוונת התוס' כלפי מה שכתבו לעיל בספ"ק דרב אוסר אפילו כי איתנינהו למחיצות כדמוכח מההיא דכותל חצר שנפל ושמואל מתיר אפילו כי ליתא למחיצות כדמוכח מההיא דהכי [אולי: דהכא] ורב הונא ואביי ור' אושעי' היכא דאיתנינהו למחיצות סברי כשמואל והיכי דליתנינהו למחיצות סברי כרב א"כ ג' מחלוקות בדבר. אמנם אם נאמר דרק שני מחלוקות בדבר ואמוראי דלעיל דמתירין בכותל חצר שנפל סברי כשמואל בוודאי הלכתא כשמואל לזה כתבו דהלכה כרב בנדון דהכא דוקא דליתנינהו למחיצות דגם שאר אמוראי סברי כוותיה. אמנם באיתנינהו דלא הוה בנדון דידן דעל זה לא אמר רב הכי הלכה כרבי יוסי אלא מוכח מדברי רב מהאי דכותל חצר בזה לית הילכת' כוותיה דרב אלא כשאר אמוראי דמתירין באיתנינהו למחיצות ועיין בקהלת יעקב דף כ"ה ע"ב. וראיתי לו שהקשה על המרדכי פ"ק דכתב על הא דנפרצה המבוי לחצר ונפרצה החצר כנגדו דאפילו נפרץ בשבת אסור דרב לטעמיה דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה דמאי לטעמיה דהא אפילו להחולקים על רב אסור חוץ משמואל. ולא ידעתי למה יהיה אסור. ונראה כי הוא דן (זה) [נדצ"ל פה] דליתנינהו למחיצות והא וודאי לא מסתבר דהרי חצר מות' ואיך נאמ' דזה מיקרי ליתנינהו למחיצו' הא כל מקום דמחיצו' החיצונות קיימות איתנינהו למחיצות מקרי הא למה זה דומה לחצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה בשבת דאמרינן הואיל והותרה הותרה כדאיתא לעיל להדיא. ולהכי הוצרך המרדכי לומר דרב לשיטתיה אבל לרב הונא ושאר אמוראי דמתירין באיתנינהו למחיצות שרי ולפי שהתירוץ הזה דוחק לפיכך כתב המרדכי ישן תירוץ אחר והביאו הב"י סימן שס"ה דדוקא היכא שתשמישם שוה אמרינן הואיל והותרה הותרה אבל ממבוי לחצר לא ומה שתירץ הרב קהלת יעקב להמרדכי דלא גריס רב אינו נראה דהא בהגהות מרדכי גריס רב. ומה שהקשה על הגהות הרא"ש למה פסק כשמואל והלא פסקו (כל האחרונים) [לוח הטעות: כל האמוראים] דלא כשמואל באמת אין הכרח לזה דהרי כתב הריטב"א בשם התוספות דהא דתירץ רב הונא ע"כ לא אסר רבי יוסי היכי דליתנינהו למחיצות דחיה הוא אבל הוא מתיר אף דליתיה למחיצות. ונראה דלכן כתבו התוספות בדף ט"ו ע"א ד"ה לא סבר א"נ דלרב היה מקשה והביא הריטב"א תירוץ זה בשם ר"י וכנראה דהוא ר"י בעל התוספות ונראה מזה שרב הונא מתיר אפילו בליתנינהו למחיצות ולהכי הוצרכו לומר דלרב מקשי ומה שהקשה מהא דפירש רש"י שם דלא סמכינן עליה מאתמול שנפל בשבת זה פשוט דמיירי שהמבוי פתוח לרה"ר ולא שייך לכ"ע הואיל והותרה הותרה כמו שכתב הוא עצמו אח"כ גבי יבשו מים בשבת:
פרק עשירי
(המוציא) [המוצא] תפילין. עיין מנחות מ"ב ד"ה תפילין:
ועיין על סוגית הגמרא שבת זמן תפילין. יד אלי' סימן ט' בארוכה. שער המלך ח"א י"ח ע"ב ובשו"ת דברי יוסף סימן ס"ב:
מצאן צבתים או כריכות. עיין לקמן ק"ג ד"ה ולא אוקמינא:
תוס' ד"ה מכניסן זוג זוג. בספ"ק דביצה הרי"ף הביא כאן הסוגיא דספ"ק דביצה ועיין ברבינו יונתן כאן דכתב דבית המדרש לא מנטרא לא מחמת כלבא ולא מחמת גנבא ובגמרא דביצה משמע דמנטרא מחמת כלבא אבל לא מחמת גנבא ואין כאן מקום להאריך בזה: