יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צ:
אלא שכפאה לזופתה. רש"י פירש דבין מלמעלה בין מלמטה אין מטלטלין אלא בארבע. והב"י כתב דמדברי הרא"ש והטו"ר נראה דלמטה מטלטלין דלא בטיל דירתו כולי האי והב"ח השיג עליו דהא דכתב הטור אין מטלטלין עליו אגב רישא נקט דכפאו לדירה דמטלטלין עלי' כתב נמי בלזפתו אין מטלטלין עלי' אבל לעולם למטה נמי אין מטלטלין. ולא ידעתי מה יענה לדברי הרא"ש שהרי לא כתב כלל הך דינא דכפאו לדור אלא כתב סתמא שאם כפאו לזפתה אין מטלטלין עליה וא"כ לדידיה ליכא למימר אגב רישא נקט וצ"ל בע"כ דדוקא נקט וכדברי ב"י. וכן ברמזים כתב הטור לישנא דהרא"ש ממש:
כשתמצא לומר אליבא דר"מ. ע"ל ע"ו ד"ה ובלבד:
רש"י ורב אליבא דר"מ כו' והא דאמר לקמן דברי חכמים. מהרש"א כתב שאין לו מקום בכאן אם לא שנגיה בדברי רש"י. ואפשר לומר דכוונת רש"י כלפי מה שכתב לר"מ אליבא דשמואל לא קשי' לטלטל מגג לחצר דגג כרמלית וחצר רה"י וע"ז הקשה לו דאיך אפשר לומר דחצר הוי רה"י (אף בלא עירבו) דא"כ לרבנן למה שרי לטלטל מגג לחצר כיון דאמרי רבנן כל גג רשות בפני עצמו וא"כ אסרי אהדדי והוי כרמלית והחצר הוה רה"י לזה תירץ רשי' דליתה דלרבנן כל גג רשות היחיד בפני עצמו הוא ואפילו הכל ביחד יתר מבית סאתים וליכא גג כרמלית לרבנן רק גג יחידי יותר מב' סאתים ולהכי שפיר מותר מגג לחצר:
תוס' ד"ה לשמואל כו' אי משום דאמרי רבנן לקמן דגגין כו'. עיין מהרש"א ובאמת קשה דהא רשי' כתב גופיה לתרץ דהך דגג וחצר שמואל מוקי בגג בין הגגין או בגג יחידי פחות מסאתים דאל"כ אסור לחצר וכקושיות מהרש"א ולרשי' אפשר לומר דניהי דגג מיירי בפחות מב' סאתים הא דקאמר קרפף רשות אחרת משמע דלא אפשר כלל למהוי רשותא חד ובע"כ צ"ל דאפילו לגג יתר מב' סאתים אסור אבל ר"ש דקאמר סתמא רשות אחת הן בוודאי כוונתו שהם רשות אחת מצד הרשויות בעצמן כשהם שווים שכולם רשות היחיד לא כשמצד עצמם הם חלוקים זה רה"י וזה כרמלית כנ"ל לדעת רשי' בפרט שגם הריטב"א הביא ראיה' זו מגג וקרפף לקמן: