יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צ.
התם לא הוי יותר מב' סאתים. בגיטין דף ע"ט ע"ב קאמר שמואל דלא יקלוט גשמים מגגו של חבירו והקשו תוספות הא שמואל פסק כר"ש ותירצו דלבית קאמר והקשו דמר אמר כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין למעלה משמע דמגג לגג קאמר ע"ש ולפי מה דאמר שמואל הכי אפשר דמיירי שהגגות יתר מב' סאתים ולפיכך אסור ואע"ג דאין חילוק בין גגו לגג חברו לר"ש דבין בגגו בין בגג חבירו מותר בד' אמות וחוץ לד' אמות אסור מ"מ בגגו כשהוא עומד יכול לקלוט בד' אמות אבל בגגו של חברו חיישינן שמא יוציא חוץ לד' אמות וזה שאמר דיורין חלוקין למטה לא אתי שפיר דהא לר"ש אין חלוקין ואפשר לומר דניהי דכל הגגין בעשי' קרפף לא נסתלק שם גג מגגו ולפיכך כיון שהם לשני בני אדם אסורין ואי הוה אמרינן סברא זו הוה ניחא קושיות התוספות דמקשה הא מתניתן היא אמנם לפ"ז ניחא דהא שמואל חידושא רבה אתי לאשמעינן כיון דבעשה קרפף אסור מגגו לגג חברו וע"ל ד"ה ושמואל בדף הסמוך:
רש"י שתי אמות בגג וכו' גג בין הגגין. לאו דוקא דאפילו הגג החיצון אסור כל שגגין סמוכין לו מצד האחר אלא כוונות רשי' גג בין הגגין שאינו עומד יחידי וכל שאינו עומד יחידי אפילו החיצון גג בין הגגין מקרי :
תוס' ד"ה כרמלית ורשות היחיד קמבעי' ליה. והקשה מהרש"א דנימא דהאיבעי' הוא בגג ועמוד הסמוכין ומבעי' ליה אי קפיד על שינוי הבעלים לחוד או על דיורין דוקא כדמבעי' ליה באכסדרה ונראה פשוט דכיון דהאי עמוד עומד ברה"ר לית ליה בעלים כלל ולעולם הוא שייך לגג ואפשר דאפילו יש לו בעלים כיון דסמוך לגג ממש נחשב הוא כגג אע"ג שיש לו בעלים ולא דמי לאכסדרה:
תוס' ד"ה קשיא דרב וכו' לא הי' שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע. דנהי דאמר שמואל לעיל אף במחיצות שאין ניכרת גוד אסיק היינו כל גג וגג בפני עצמו דאף ע"י מחיצות שאיננו ניכרות הוי כמופרד מחבירו ומוקף מחיצות אבל הכא דלא שייך זה כיון שכולן רשות אחת במחיצות החיצונות לא אמרינן שתהוי כמחיצה ולצרף הכל יחד במחיצות שאין (ניכרן) [נדצ"ל ניכרין] אבל השתא דאמר במחיצוה הנכרות מיירי בזה הוי וודאי מחיצה אף לצרף יחד מק"ו דרב:
תוס' ד"ה (איתמור) [איתמר] ספינה וכו' כמו בשבת בתל ונקע. כלומר כמו דבשבת בתל ונקע אי הוי יותר מב' סאתים לא נחשב כ"ד אמות ה"ה הכי בספינה אי הוי אסור לטלטל אף בפחות מב' סאתים אלא בארבע א"כ הוי דינא דספינה בפחות מב' סאתים כמו תל ונקע יותר מב' סאתים: