יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פט.
*
תוספות ד"ה לא שנו אלא שלא עירבו כו' מ"מ לא אסרו חכמים אלא כמו בכרמלית כעין שפרשנו לעיל כצ"ל וכן הוא בהרא"ש ומה שכתבו לעיל הוא בדף פ"ח ד"ה הני תיימי:
פרק תשיעי
רש"י ד"ה ר"ש. עיין מרכבת המשנה ח"ב פרק זי"ן דשבת ה"ב:
רש"י ד"ה מאי לאו כו' אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא. הוא סוף דיבור בגמרא ישנה וקרפף הוא דיבור אחר ונראה שקאי על הא דאמר קרפיפות רשות לעצמו וראוי' להיות קודם דיבור מאי לאו:
תוס' ד"ה מאי לאו וכו' כשאין הכותל רחב ד'. הריטב"א תירץ דבאמת הוה מצי למימר ולטעמך דהא אף אם לא נפרש טעמא דר"מ משום תל ברה"י וטעמא אחרינא איכא עכ"פ איך שרי לטלטולי מחצר לכותל הא הכותל הוי כגג ולולא דבריו הי' נראה לומר דזה לא קשיא כלל דהמקשה הוה סבר דעד כאן לא אסר ר' מאיר כל שהאחד גבוה מחבירו דוקא בגגין ששניהם לתשמיש שכן הי' דרכם להשתמש בגגין וכיון שכן והאחד גבוה והאחד נמוך אסורין אבל כותל לאו לתשמיש עביד כלל אע"ג שרחב ד' לאו דין גג יש לו ולהכי הוה מותר מחצר לגג לכן לא הקשה רק דלא גרע מתל ברשות היחיד ואי תל ברה"י ליתסר ה"נ ליתסר:
תוס' ד"ה רב וכו' כעין שפירש רשי' בריש מי שהוציאוהו וכו' מבראי לגואי ומגואי לבראי הוה מקום המותר לו. כלומר אע"ג דאסור לטלטול מגוואי לבראי ומבראי לגואי אפ"ה בגוואי מותר ולא הוה נפרץ למקום האסור וזה מדאמר שמואל שם בדף מ"ב דהקיפוהו נכרים מחיצה בשבת דמותר לטלטל באלפים כדרכו וחוץ לאלפים ע"י זריקה ולא אמרינן דגם באלפים יאסר כדרכו משום דנפרץ למקום שאינו מותר לו רק ע"י זריקה. אמנם זה לדעת רשי' שם אמנם התוספות לא ס"ל הכי ואוסרים לאלפים כדרכו מהאי טעמא דנפרץ למקום האסור ומה גם אפילו לרשי' אפשר רב הונא וחייא בר רב שם לית להו האי סברא ושם כתב רשי' שהם תלמידי דרב ולא יחלקו על רב והרי רב בזה סבר כשמואל דלא נפרץ למקום האסור ואפשר לא פליגי בזה על שמואל שם:
בא"ד אי נמי נ"מ כשהגגין יחד יתר מב' סאתים. באמת דברי התוספות תמוהים כמ"ש מהרש"א דהא רב ס"ל לקמן דאמרינן גוד אסיק במחיצות החיצונות והוה מוקף לדירה ובדוחק י"ל דבע"כ ס"ל להתוספות דעד כאן לא קאמר רב לקמן הכי אלא בגגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן דבמחיצות הנכרות אמרינן גוד אסיק כיון דבלא"ה צריך לגוד אסיק כיון דהוי רשותא בפני עצמו מן החצרות וקרפיפות שסביב לו אבל לר"ש דהוי חד רשותא לא אמרינן גוד אסיק רק הוי מחיצות הנכרות בין בית לבית וסברא שכתבתי כתב רשי' לקמן אליבא דשמואל בד"ה התם ליכא:
ד"ה במחיצות. עיין מרכבת המשנה פ"ט דשבת ה"ד: