יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פז:
וכן שני גזוטראות. עיין בשו"ת הרמ"ע סי' ט' מביא בשם הרמב"ם גירסא אחרת ונראה ממנו כי שני הבבות מיירי בעשו לעליונה ולא לתחתונה. ובבא דרישא גרסינן מותר גבי העליונה כשלא עשו שותפות. ובבא דסיפא גרסינן שניהם אסורות ומיירי בשעשו שותפות ואינו יודע לכוון גירסא זו עם הסוגיא דלקמן. ומדברי הרע"ב כפי מה שכתב התי"ט נראה דגרים בבא עשו לתחתונה ולא לעליונה ובוודאי מן הסוגיא דלעיל נראה דלא גרסינן דהרי הגמרא אמר ולא מיבעי' קאמר לא מיבעי' עשו לתחתונה משמע שאינה במשנה:
השכים להביא פסולת. הוא תוספתא במסכת מכשירין:
תוס' ד"ה הכא ברשויות דרבנן. ועיין מהרש"א שהקשה למה הוצרך לומר הך זעירא אמרה לימא רב דימי אמרה אליבא דהך ברייתא דלקמן ותירץ דא"כ רב דימי דלעיל דאמר לא מורידין תנאי היא דברייתא דהכי פליגי ובאמת לא ידעתי החילוק אם ברייתא דהכי פליג על רב דימי דלעיל או ברייתא דלקמן פליגי על רב דימי דהכי דוודאי כשם דחזינן הכי אע"ג דברייתא דלקמן פליג סמוך על ברייתא דהכי ה"נ נימא לעיל וקושיות הגמרא כאן לא הי' אלא דליכא מאן דסבר כרב דימי ולקושיות מהרש"א י"ל וודאי לא ניחא להגמרא לומר דרב דימי יאמר שני מימרות סתרי אהדדי חד כהך ברייתא וחד כהך ברייתא וניחא ליה למימר דזעירא אמרה:
תוס' ד"ה אלא א"כ עשה וכו' אי נמי אמר ר"י וכו' איכא למיחש שמא יעלה הים (שרטן) [שרטון]. לפי מה שנראה קצת לעיל בדברי התוספות דף כ"ד ד"ה אין עושין דבנהרות לא חיישינן לשרטון צ"ל (דהכי) [נדצ"ל דהכא] בים מיירי והוא דוחק אם לא שהי' בגירסתם למעלה מן הים ואפשר דבזה לא פלוג רבנן: