אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פז.

דף פו:

אמת המים שהיא עוברת בחצר. עיין מרכבת המשנה ח"א פט"ו דשבת הי"א הי"ב:

אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים. רשי' והרע"ב ורבינו יונתן פירשו בתוך אוגנה. ונראה דרשי' לשיטתו אזיל דנראה לעיל דפסק כרב הונא כמ"ש לעיל אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש פסקו דצריך שיהי' משוקע טפח בתוך המים כדלעיל משום דפסקו כרב יהודה וכתב התי"ט שהם פסקו כרשב"ג. והביא ראיות דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו. באמת אינו מוכרח די"ל דהם מפרשים כהתוספו' ומתוך אוגנו דת"ק היינו למעלה דרשב"ג ושפיר פסקו כת"ק כי מחלוקת בדבר רק רשב"ג מפרש דברי ת"ק כמ"ש לעיל:

ר' יהודה אמר כותל שעל גבה. מדברי רשי' נראה דלא גרסינן ליה שהרי כתב דר"י לטעמיה דמתני' דבור וכן התו' לא גרסי ליה שהרי כתבו דאין זה מעשה לסתור דאמילתא דלעיל קאי דלא בעי מחיצה לשם מים והיינו מילתא דלעיל דבור.ועיין בתי"ט ובקול הרמ"ז:

מפני שלא הי' בה כשיעור. והקשה בתי"ט דכי לא היה בה כשיעור מאי הוה אטו מי גרע מבור שבין שתי חצרות והרי המים שמחוץ לחצר רשות אחרת היא ולא ידעתי למה לא גרע בוודאי מגרע גרע והרי כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבע רשות שניהם שולטת ואסור להוריד למטה ואלו בכותל שבין חצר לרה"ר לא מצינו איסור ומותר בוודאי להוריד למטה דאין רשות אחרת שולטת והתם בבאר היינו טעמא אי לרב יהודה כדכתבו התו' שלא ימלא מחלק חברו ואי לרב הונא היכר מיהו בעי אבל באמת המים אין החשש מאותן הדרים חוץ לחצר רק היא עצמה בעשית כרמלית ע"י התחברות המים שמחוץ לחצר ולפיכך כל שאין בה כשיעור שאינה כרמלית שפיר דמי:

רשי' ד"ה היתה סמוכה כו' אעפ"י שהנסר רחב י"א ומשהו אין מועיל למחיצת הנקב. לשון רשי' מגומגה קצת אמנם כוונתו מבוארת דהא דלצד הראשון בעי נמי רחב י"א ומשהו ולא סגי בפחות משום דאע"פ שהוא רחב יוד ומשהו לא נשאר מחיצה כנגד הנקב אלא טפח ומשהו ונמצא כשהוא רחב בפחות לא מגיע כנגד הנקב טפח ומשהו:

רשי' ד"ה היתה זקופה כו' מופלג ד' אמות מן הכותל (וסוף) [לוח הטעות: לכוף] שפת רחב טפח ומשהו כצ"ל:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה