אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פד:

דף פד.

וכן שני גזוזטראות. רש"י לא גריס וכן אף על גב דברישא נמי מיירי בגזוזטרא כמו שכתבו התוספות מ"מ כיון דזה מילתא אחריתא הוא ואין שייך כלל לדין הראשון לא שייך למיתני וכן. ועיין בשו"ת מהר"י מטראני חלק אבן העזר סימן מ"ד והביאו בכנסת הגדולה במה"ק בכלליו אי וכן שוה לכל מילי או לא ומביא ההיא דסוף פ"ק דסוטה דקתני וכן לענין הטובה אע"ג דאינו שוים דמרובה מידת הטובה ממדת הפורענות ולהכי אביי מגיה המשנה ולא תני וכן אמנם רבא מסיק דשפיר תני (ום) [לא ברור; אולי צ"ל וזה] כיון דשוין עכ"פ לענין המדה נמצא לרבא שייך שפיר למתני אע"ג דלא הוה דומה מכל וכל להראשון וזה עולה לכאורה כשיטת התוספות כיון דרישא בגזוזטרא מיירי שצריך מחיצה תני וכן בשני גזוזטראות שניהם צריכים מחיצה ולרש"י אפשר לחלק בין ההיא דהכא לההיא דסוטה ועוד אפשר לומר דשוין הן דשני גזוזטראות נמי מותרין במחיצה אחת אם ערבו כנ"ל לפירוש התו':

רש"י ולא מיבעיא קאמר כו'. ולא לאשמעינן לזה בשלשול ולזה בזריקה אין נותנין כצ"ל:

גג הסמוך לר"ה. נשכח לציין המראה מקום בש"ע והוא בסימן שס"א סעיף א' והפוסקים פוסקים כשרבים מכתפין עליו כקושיות רב פפא והטור לא כתב כשרבים מכתפין ואע"ג דלכאורה הא דהוכיח אביי דגו עשרה אסרן אהדדי מוכרח לתירוצא מקושיא לשמואל דשני גזוזטראות. וא"כ שפיר י"ל דשמואל בהך מימרא הסמוך לר"ה נמי מהך טעמא הוא וא"צ שרבי' מכתפין מ"מ אינו מוכרח דהא הך קושיא יש לתרץ כרב אדא ולא צריכין לומר דקיימי בגו עשרה וגם לרב דאינו מוכרח לומר דקיימי בגו יו"ד להכי פסקו הפוסקים כהך קושיא דרב פפא ובעי רבים מכתפים והטור סבר כי תרוצא דאביי עיקר ומוכרח לזה החילוק דקיימי בגו עשרה ואף רב אינו חולק על זה:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה