יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פד.
תנן (חוליות) [חוליית] הבור והסלע. עיין מרכבת המשנה ח"א פרק ד' דערובין הלכה י"ו:
בבור מלאה פירות עסקינן. עיין בשו"ת גאוני בתראי שהקשה קושיא בשם הגאון (מהורר) [מוהר"ר] יהושע בעל המחבר מגיני שלמה ושו"ת פני יהושע ונראה שכוונת קושיתו היא דשמואל דלא מוקי בבור מלא פירות א"כ למה פחות מכאן לחצר הא הוי לזה בזריקה ושלשול דהיינו לבני החצר ולבני עליה בשלשול ונותנין לבני עליה כמו (שכתוב) [שכתב] רשי' לקמן גבי גזוזטרא. ותירץ דרשי' כאן לא נחית לסברא זו עד לקמן דלמדה מהגמרא דקאמר סד"א דלזה בנחת ולזה בקשה וע"ז מקשי רשי' למה באמת לא אמרינן קס"ד ולהכי לא הקשה רשי' קושיא זו כאן אמנם עם התירץ דלקמן מתורץ גם הכא ואני לא הבנתי כי איך דומה לקמן דמוקי הגמרא דקאים בגו עשרה וא"כ שתי הרשויות שולטת בו אבל הכי הרי לשמואל בוודאי מוקמינן כדהוה סבר המקשן דמאי מרפסת בני עליה והם יותר מעשרה מן הבור וא"כ הרי לא שייך שתי רשויות והקושיא שלו הקשה מהרש"א לקמן ברשי' ונראה לכאורא לומר דע"כ לא הקשה רשי' לקמן אלא למאי דמתרץ דקאי בגו עשרה וא"כ לשניהם בפתח אלא שאף ע"פ לאחד תשמישו בנחת ולאחד תשמישו בקשה נותנים לזה שבנחת אבל הכי כיון דלשמואל לבני החצר הוה כפתח דחוליות הבור אינה גבוה עשרה ולבני המרפסת יותר מעשרה אע"פ דנוח יותר לבני המרפסת נותני' לבני החצר דהוה כפתח אמנם הא ליתא דגם לבני החצר לא הוי כפתח אע"פ שהחוליא אינה גבוה עשרה הא הבור עמוק עשרה ולכן צ"ל כמ"ש התוספות בד"ה ה"נ מסתברא והריטב"א דמאי לבני החצר אף לבני החצר ושניהם אסורים אלא דבאמת יש להקשות על התוספות והריטב"א למה פשיטא ליה להריטב"א דשניהם אסורים ולא קשה ליה ליתן לבני מרפסת והלא הוא הביא דברי רשי' לקמן גבי שתי גזוזטראות וכשם דהתם אע"פ ששניהם שווים שהם כפתח נותנים לזה שתשמישו בנחת ה"נ כיון דלשניהם לא הוי בפתח ניתן לזה שתשמישו בנחת ביותר דהיינו בני מרפסת וצ"ל דהתם שאני דיש לגזוזטרא מחיצה גבוה יוד אבל הכא דהחוליא פחות מיוד לאו זריקה מקרי רק שלשול דכל בגובה פחות מיוד לאו זריקה מקרי ויש לתמוה על המהרש"א למה לא הקשה על תוספות בד"ה ה"נ מסתברא ואפשר די"ל דהתוספות לא ס"ל סברת רשי' דנותנים לזה שתשמישו בנחת:
הכא בכותל תשעה עשר וזיז יוצא. עיין מהרש"א שהקשה דהא בטפח העשירי שניהם אסורים דהוה לשניהם בפתח ונראה דהבין הרב דהא דקאמר בכותל תשעה עשר שניהם מותרים התחתונים בגובה עשרה למעלה והעליונה בגובה עשרה למטה ולהכי קשיא ליה דהטפח עשירי משותף בין שניהם אמנם מדברי הריטב"א מבואר דהא דקאמר בכותל תשעה עשר עסקינן על הדיוק דביני ביני אסור מוקי ליה בכותל י"ט ואז באמת דביני ביני אסור כקושיות מהרש"א הא כל שהוא עשרים מותר דביני ביני לשמואל כי נותנים לעליונים כיון דהוה בשלשול וע"ש בריטב"א:
תוס' ד"ה הכי נמי מסתברא. מרכבת המשנה פ"ג דערובין הכ"ג:
תוס' ד"ה בור מאי איכא למימר. עיין בשו"ת גאוני בתראי סימן ל"ט ומרוב טעות הדפוס לא יכולתי לעמוד על דבריו ועיין מרכבת המשנה פ"ד דערובין הי"ח:
תוס' ד"ה כיון דכי חסרה כו' לא דמי לעפר ועתיד לפנותו. כבר כהבתי לעיל בארוכה דהתוספ' לא קאי אלא לרב אסי אבל לא לרב הונא בריה דרב יהושע וכן נמי לרב אשי ובכנסת יחזקאל הקשה דא"כ מאי קשה להתוספות דילמא רב אסי כשמואל סבירא ליה והא וודאי לא מסתבר דהא קיי"ל כרב ורב אסי תלמידו דרב וע"ש בארוכה בכנסת יחזקאל ובזרע אמת סימן מ"ה: