אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פג:

דף פג.

היינו חלון שבין שתי חצרות כלומר דזה נשמע מדין חלון השנוי' בראש הפרק דהוה פתח לזה ולזה ואע"פ שאינו מפורש במשנה דעובי החלון אסור בלא עירבו כבר ביאר רש"י דלא הוצרך התנא לפרש דזה נלמד מדין כותל שבין שתי חצירות דנלמד מהתם דכל דתשמישם שוה אסור אלא שיש מקום לומר דדוקא בגובה עשרה הוא דיש חילוק רשויות ברחב ד' אבל בפחות מעשרה אע"ג דרחב ד' מותר לשניהן והרי החלון בתוך עשרה היא לזה כתב רש"י דליתא דאין חילוק בזה דכל מקום שיש חילוק רשויות בגובה עשרה אף בפחות מעשרה כן דהא מצינו דדוקא מקום שאין בו ד' על ד' מותר לכתף עליו בפחות מעשרה אבל ד' על ד' לא ואע"ג דיש לחלק דבשלמא התם בין רה"י לרה"ר כרמלית הוה אותו מקום ארבע ולפיכך אסור אבל הכא הרי רשות היחיד הוא הכל ואע"פ שהוא רחב ד' מ"מ כוונת רש"י רק להביא ראיה שאינו בטל אותו מקום שיש בו ד' בפחות מעשרה ה"נ לא בטיל ועיין מהרש"א:

תוס' ד"ה שבעה. מרכבת המשנה בקונטרס אחרון דף י"ב ע"ג:

תו' ד"ה קס"ד. תמצית דברי התו' נראה שחולקי' על רשי' כי רשי' נראה שמפרש דהמקשן והתרצן מחולקי' בזה דהמקשה הוה סבר כי במרפסת אין דיורין רק בעליות והתרצן משני דיש דיורין במרפסת עצמו והוא דוחק ועוד דקשה מה שהקשה הריטב"א דמרפסת אינו אוסר כדתניא לקמן ולהכי פירשו דבין להמקשן בין להתרצן אינם דרים במרפסת רק בעליות אלא דהמקשה הוה סבר דהעלי' גבוה ממרפסת עשרה וצריך סולמות למרפסת וסולם תורת מחיצה עליו ומותרין במרפסת ומרפסת אינו אוסר על התל כיון דחלוקין בני עליות ממרפסת ע"י הסולם שהוא מחיצה. ולהכי אינו אוסר המרפסת אע"פ שהיא של בני עליות והתרצן תירץ לו שאין בין העליות למרפסת עשרה וא"כ הסולם לא הוי כמחיצה ולהכי התל נאסר לבני חצר מכח המרפסת דהוה לו כפתח אבל לסברת המקשן לא נאסר התל רק מכח העלי' דוקא והוא יותר מעשרה וצריך דוקא שלשול ולא הוי כפתח:

באותו הדיבור אמאי נותנים תל ועמוד וכו' והם כנגד החלונות. כתבו כן משום דהוה לזה בשלשול לבד אבל אם הי' שלא כנגד החלונות הוה לזה בזריקה ולזה בזריקה ושלשול וקשה אף לשמואל. ועיין בריטב"א שנראה כן מדבריו. ועיין במרכבת המשנה ח"א פ"ד דערובין הי"ו על הסוגיא:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה