יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עו:
תרגומא אחצרות. לכאורה משמע דדוקא אחצרות בעי בתוך עשרה אבל אחרינא דמוזכר בברייתא חדרים ועליות דין בתים להם אבל הרשב"א בע"ק כתב דדוקא בתים מותר בתוך עשרה אבל כל אחרינא כחצרות הם וצ"ל דס"ל מדנקט רב נחמן דוקא בית משמע (קעמא) [נדצ"ל טעמא] כמו שכתב רבינו יונתן משום דרגילין להשתמש שם בספסלים ותיבות וניחא תשמישתי' אבל בחדרים ועליות לא. וראיתי בתוספתא בנוסח הברייתא אחד לי חלון שבין שני בתים ואחד לי חלון שבין שתי חצרות דהקדים בתים לחצרות משום דבתים דינם חלוק בפני עצמו וחצרות דינם כהנהו שהזכיר אחר חצרות אבל לפי נוסח שלפנינו בגמרא הקדים חצרות לבתים קשה דהוה ליה למנקט בהדי הדדי הני דשוים בדינם ותו לא ידעתי למה נשתנו עליות דהרי רגילין לדור בעליות כמו בבתים ניהי דגג אינו מקורה וחדר אפשר כיון שהוא לפנים מן הבית אין רגילין להשתמש בו בספסלי' ותיבות אבל עליות וודאי דרין בו כמו בית ועיין אלי' רבה:
צריך סולם קבוע להתירו התוספות בדף הסמוך ע"ב ד"ה אם יש באיצטבא הוכיח מכאן דבכל דוכתא בעינן סולם קבוע. והנה לפ"ז ר' אבא הי' מסופק אי אמרינן באמצע ביתא כמאן דמליא וא"כ אין צריך סולם קבוע להיות כפתח דהלול הוה כפתח מ"מ סולם ארעי בעי דאל"כ הוה לזה בזריקה ולזה בשלשול: [השורות דלהלן נדפסו במקור כפיסקא נפרדת; עפ"י לוח הטעות זהו שיבוש, מכיון שהכל דיבור אחד; והעברנו אותן כהמשך לד"ה "צריך סולם" כאן:] וכיון דאין תשמישם שוה אסור והוא פשיטא דבאמצע נמי אמרי' ביתא כמאן דמליא וסולם ארעי נמי א"צ דלזה בזריקה וזה בשלשול מותי ועיין ברבינו יונתן ודברי הרב ת"ח לא הבנתי דמשמע מדבריו דבעל האיבעי' הי' מסופק אי סגי בסולם ארעי תורת פתח א"כ למאי צריך למימר כי אמרינן ביתא כמאן דמליא כיון דעיקר ספקו הי' על סולם ארעי ולדעת ר"ת בסולם ארעי נמי סגי לפתח אפשר לומר דזה דאמר כי אמרינן לאו היינו פירוש איבעי' אלא בעי' אחריתא דבעי מניה צריך סולם קבוע או אין צריך סולם קבוע רק ארעי והדר בעי כי אמרינן ביתא כמאן דמליא מן הצד כו' וא"כ כאן צריך על כל פנים סולם או קבוע או ארעי או ל"ש ואין צריך סולם כלל וכי השיב (לא) [לו] א"צ סבר שרק על איבעי' (דחשינה) [הדפוס מטושטש] השיב דאין צריך סולם קבוע רק ארעי וממילא משתמע דבאמצע לא אמרינן ביתא כמאן דמלי והשיב דא"צ כלל כי ביתא כמאן דמלי בכל ענין ונראה שלזה נתכוון בתורת חיים וסברת ר"ת כיון דר' אבא הבין מדברי ר"נ דסולם ארעי הוה כפתח בע"כ כן הוא האמת דאל"כ הי' לו לרב נחמן לאמר לר' אבא להוציא מטעותו:
תוס' ד"ה ובלבד שלא יורידו למטה. עיין במהרש"א שהקשה למה צריך לומר רב הלכה כר"ש והוא שעירבו הלא גם רבנן דוקא סברו והוא שעירבו ותירוצו (,כן) [הדפוס מטושטש] מיהו בלא"ה ל"ק דהא צ"ל כך דהא אין סברא מוכרחת כל כך דרבנן הכי סברי ודילמא רבנן נמי שרי בלא עירבו ואפשר רבי יוחנן באמת סבר כן ומתני' דהכא ר"מ היא וכותל דין גג יש לו כמ"ש הריטב"א. ומיהו לכאורה קשה על הריטב"א דאם לר"מ דין גג יש לו א"כ אפילו בעירבו אסור דהא אפילו תל ברה"י אסור כמ"ש הגמרא בריש כל גגות. שוב ראיתי שהריטב"א הרגיש בזה דלשיטת רשי' אי אפשר לומר כן ועכ"פ הי' מקום לטעות בזה והוצרך רב לאשמעינן: