יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עו.
רשי' ד"ה נעשה בית שער כו'. וכתב מהרש"א דכוונתו שלא נפרש דכל בית נעשה בית שער לאמצעית כדלעיל ופשיטא הוא דאי אפשר לטעות כן אלא לשמואל אבל לרבי יוחנן הא בית שער דיחיד לא שמיה בית שער וא"ל דכל בית החיצון נעשה בית שער לב' בתים דהא כיון דמשוית לכל חיצון בית שער לא נשאר רק בית אמצעי דלא נוכל לומר לזה הוה בית שער ולזה בית כבסמוך:
תו' ד"ה שניהם קנו עירוב. עיין מה שכתבתי במס' שבת ולעיל דף ל"ו גבי סוף היום קונה עירוב הארכתי לתרץ קושיות התוס' ומדברי התוס' והרא"ש דכאן נראה דהי' להם נוסחא אחרת ברשי' בשבת דהא דאמרינן ל"ק כאן בערובי חצירו' כאן בעירובי תחומי' דעירובי חצירו' חמירי וכן פירשי' בגיטין והוה גרסי בשבת וכדרבה שהוא ראי' לתירוצא של רבא וכיון דהך דרבא בעירובי תחומין מיירי מלשון צא וערב וא"כ בע"כ עירובי חצרות אסור דאי רבא בשניהם מיירי מאי ראי' מייתי וכדרבא אמנם בשבת הי' להם הנוסחא ברשי' כמו שהוא לפנינו שם ולא הוי גרסי וכדרבא ולכן כתבו בענין אחר ועיין במהרש"א ויצחק ירנן דף ס"ד ע"א מה שכתב על התוס' והרא"ש ולכן כאן לא הקשו רק הקושי' שהקשו מספק עירוב דהא לפי שיטתם כאן ברשי' לא מטעם ספק מכשירין אלא דמותר לערב ע"ת בה"ש ובשבת לא הקשו קושיתם דכאן כי לפי רשי' אם רבא מיירי (מע"ס) [לא ברור במקור; ולפי הענין אולי צ"ל מע"ת או מע"ש] כ"ש בעירובי חצרות דמתיר א"כ שפיר הקשה הגמרא כאן:
פרק שביעי
למעלה מיו"ד. עיין תי"ט ומה שכתבתי לעיל בסוגיא דחמש חבורות ומה שהקשה על הרמב"ם דמשמע מדבריו דשלמה לא גזר אלא ברשויות חלוקות אבל לא כשהרשויות שוות וא"כ למה מרשות היחיד לרשה"י צריך עירוב ותירץ דזה גזירות חכמים והא וודאי נראה דהא מצינו לר"מ לקמן בפרק כל גגות דאפילו חל ברה"י אשור והא וודאי לאו מגזירות שלמה כמו שנראה מדברי התוס' שם דכתבו דא"ל דהלכה כר"מ בגזרות ואם כן וודאי זה לא שייך (בגזירתיו) [צ"ל בגזירות] שלמה דא"כ בכל עירובין יהי' הלכה כמותו ולקמן בדף הסמוך ברשויות דרבנן אסור להחליף שעשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה בוודאי לא הוי מגזירת שלמה:
חלון עגול צריך שיהי' בהקיפו. תמים דעים סי' רכ"ג: