יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עה:
הואיל ואני קורא בהם רבים בחיצונה. עיין בת"ח שכתב לשיטת הרי"ף יצדק הלשון דמיירי בחצרות וא"כ הואיל ודריסת רבים בחיצונה אסור ובאמת גם לשיטת רש"י ותוספות אפשר לפרש כן הלשון משום דהוה כמו רבים בחיצונה רק שבאו ליתן טעם למה יאסור אע"פ שרבים הם וכתבו משום דאתי למחלף וכן נראה מדברי בעל המאור שהוא מפרש כפירש"י וכתב סתם הואיל ואני קורא משמע שהוא מפרש כך כיון דרבים דורסים בחיצונה אע"ג דבלא"ה שנים בחיצונה אפשר זה לא קרי ליה רבים עד שיצטרף השלישי ודוחק:
אמר רבי אליעזר נכרי הרי הוא כרבים. בירושלמי קאמר ר' אליעזר ישראל ועכו"ם דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהי' שניהן ישראל ומשמע לכאורא דפליג הירושלמי על תלמודא דידן אליבא דר"א דמשמע דאינו אוסר עד שיהי' שני ישראלים בפנימי וגוי וכ"כ בקרבן העדה והי' אפשר לומר דר"א מיירי בישראל אחד בחיצונה ולפיכך אין אוסר הנכרי כיון דלא הוי שני ישראלים אוסרים זה על זה ולא כדמסיק הגמרא לעיל בדף ס"ה דגם זה אסור וכן כתב הריטב"א והרב המגיד בשם יש מפרשים דמדר"א בבבלי משמע דלית הלכתא למאי דאמרינן לעיל ישראל וגוי בפנימי וישראל בחיצונה אוסר וקמ"ל מימרא דר"א בבבלי דבשני ישראלים בחיצונה אפילו גוי לבד ומימרא דבירושלמי אם אין שנים בחיצונה אפילו ישראל וגוי בפנימית אינו אוסר ומ"ש בקרבן (עדה) [העדה] דיותר ראוי לאסור אם הגוי שרוי עמו בחצר וודאי אישתמיטתיה ליה דעת הנך פוסקים שהביא הריטב"א והרב המגיד דלא סבירא ליה דגרע בשרוי עמו בחצר אמנם לדעת הפוסקים הך דינא דלעיל צ"ל דסברי דר"א דירושלמי מיירי רק לענין הפנימית דישראל וגוי בפנימי הפנימי אינו אוסר ובזה כ"ע מודים כמו שכתבו התוספות לענין דבן הפנימי אינו נאסר עד שיהי' שני ישראלים בפנימי:
רשי' ד"ה (שלשה בתים) [טעות במקור, וצ"ל: זה בא בדרך זה] כו' וכן בן חצר האחרת עושה בית הפתוח לו כבית שער ומערב באמצע עם החצר האחרת כצ"ל ומ"ש רשי' אין אחד מדיורי הבתים האלה הוא ענין בפני עצמו:
תו' ד"ה ורבי יוחנן. מרכבת המשנה ח"א פרק א' דעירובין הי"ו: