אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עג.

דף עב:

רבי יהודא בן (בבא) [צ"ל בתירה] מתיר בנשים. ע"ל ע"ט ד"ה על ידי אשתו:

אין אנו צריכין לערב שהרי אנו סומכין כו'. וודאי מפשטא דלישנא מיירי שלא הי' צריכין לערב בבית רב ובבית ר' חייא כי ע"י שמקבלין הוי חיבור אבל הם בפני עצמם אם הי' דרים בחצר אחרת צריכין לערב בפני עצמם ואוסרים זה על זה אף על גב שאין עמהם דיורים וכתב הריטב"א שכן כתב רש"י והיינו משום שכתב במשנה דישנים בחצר אחת אבל הריטב"א כתב דנראה מאלו מעשים דאמרו כגון אנו דמשמע דהי' דרים בחצר אחרת ואעפ"כ אין צריכין ובאמת צ"ע מנא ליה משמעות זה דהי' דרים בחצר אחרת ואף הריטב"א נראה שהי' מסופק בדבר:

והרי נותן עירובו בתוך אלפים אמה. עיין לעיל דף ס' בתוספות ד"ה אין אלו שגורסים בסוף אלפים ומ"ש שם:

תוס' ד"ה כרבים (דמיין) [דמו] כו' ומיבעי' ליה אי ליכא בכל המבוי אלא אב ובנו. והקשה מהרש"א דהא בחצר פשיטא ממתניתין דאי אין עמהן דיורין א"צ עירוב' ולא אמרינן דבטלינן תורת עירוב מאותו חצר. והנה באמת בגמרא לא מצינו סברא זו אלא לגבי מבוי לעיל ולא לגבי חצר ובוודאי יש לחלק דבחצר שכיחי כמה פעמים דלא יש בה עירוב שאין בה רק בית אחת או עשיר ששייך לו כל החצר ואין צריך לערב אבל במבוי מן הסתם צריכים לערב שהרי לפחות שתי חצרות פתוחות לו ולא שכיח שיהיה לאחד כל החצרות והוא ז"ל כתב דהי' נראה לו לפרש לענין יחיד במקום נכרי כיון דכיחידים דמי אינו אוסר או הא בדיירי ופשט ליה להיתר דלא שכיח ולא ידעתי למה לא שכיח שיהי' אב ובנו דרים בחצר דהא לפי פירש מהרש"א וודאי דהאיבעי' על חצר קאי נמי ולא על מבוי דמ"ש דהא לפי פירושו אין ראי' ממתני' דשם ליכא נכרי ולעיקר דינא של מהרש"א כבר כתבו התו' לעיל דף ס"ה ד"ה התם דכל מקום דאין אוסרין אע"ג דשכיח דדייר אין הנכרי אוסר דלא פלוג ומשמע שם מדברי התוס' דבעינן דוקא תרווייהו אוסרין ושכיח ועיין מה שכתבתי שם:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה