יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עא:
ורב יוסף וכו' בפלוגתא דר"י בן נורי ורבנן. אפשר לומר כי רב יוסף אית ליה שפיר דרב לעיל דאמר בכלי אחד ואפילו לפירש התוספות אלא דלא הוה מפרש דברי רב כמו שאמר רבא דיין ושמן בכלי אחד שרי אלא הוה מפרש דברי רב הכי ובכלי אחד יין ויין וממילא יין ושמן אפילו בכלי אחד לא משום דסברי כרבנן דרבי יוחנן בן נורי דאינו חבור ועיין במהרש"א:
מערבין בחצרות וכו' ומשתתפין. מרכבת המשנה ח"א פ"א דערובין הי"ט ובפ"ב שם הט"ו:
רשי' ד"ה (דאי מדרבי אליעזר) [הד"ה הזה הוא חלק מד"ה ואי חד טעמא] וכו'. מהרש"ל תמה דמנ"ל לרשי' דבאמת ר"א בן תדאי לא סבר כן דילמא באמת לדידי' סומכי' על השיתוף אי השיתוף בפת וכתב דלשון רשי' מסור' הוא והי' ראוי' להיות ברשי' דאי לא דר"מ הו"א סומכין על השיתוף דטעמא דר"א כו' ונפל ט"ס במהרש"ל ובמקום ר"מ כתב ר"א ומהרש"א כתב דאף לפי לשון רשי' שלפנינו כך הוא כוונתו דהוה טעינן לומר דרב לא פסק אלא כר"א אבל בפת מודה רב אבל באמת ר"א לא סבר כר"מ אלא סבר דאם נשתתפו בפת סומכין. אמנם וודאי מפשטות דגמרא לא משמע כן מדקאמר הגמרא ש"מ חד טעמא א"כ בע"כ ר"א בן תדאי סבר כר"מ בכל דבריו דאל"כ לא הוי חד טעמא ובפרט לפי מה שפירש הריטב"א דהכרח הגמרא דרב לא הי' לו לפסוק כיחידאי כר"מ וכר"א בן תדאי אי לאו דדבריהם שוים דהוי רבים וא"כ מוכח דאף בשיתוף דפת סבר ר"א כר"מ דאל"כ הוי ר"מ יחיד והדרא קושי' לדוכתיה לכן דברי רשי נכונים:
רשי' ד"ה מערבין בחצרות. הב"י כתב לדברי רשי' שיתוף דמבוי לא מהני לבני חצר עצמם אם לא עירבו כל הבתים של החצר ביחד והב"ח והט"ז כתבו דשגגה דזה לר"מ. אמנם לרבנן מהני השיתוף לבתים שבחצרות ועיין בריטב"א שכתב להדיא כדברי הב"י דלדעת רש"י לדברי הכל לא מועיל השיתוף לבתים וצדק מר"ן ז"ל:
תוס' ד"ה ר"א בן תדאי כו'. עייו בריטב"א שכתב טעם התוספות דלא שייך ברירה אלא בהוברר בסופו והכא לא הוברר. ומהרש"א כתב דאי פליגי ר"א ורבנן בברירה ממש הוה ליה (לאתוי) [לאתויי] לעיל פלוגתא דר"א ורבנן דמיירי בעירוב גופא ולא ב"ש וב"ה. ותמה אני על מאור עינינו מהרש"א איך לא זכר הסוגיא דברירה בפרק בכל מערבין דתנא דאיו דפליגי ר"י ורבנן ואפילו למאן דלא סבר כאיו הא איכא פלוגתא דר"ש ורבנן גבי הריני מערב לכל שבתות השנה דוודאי בברירה פליגי וא"כ למה לא הביא הגמרא לעיל הך פלוגתא ועיין בתוספות לעיל ס"ח שגם הם הרגישו למה לא הביא במקום ב"ש וב"ה שאר פלוגתא דתנאי:
תו' ד"ה בפת דכ"ע לא פליגי [צ"ל כאן: וכו'] אומר ר"י. כל זה הגיה מהרש"ל וכוונתם בזה דלפירוש רש"י לא נוכל לומר דהלכה כר"מ דוקא דצריך שיתוף לאחר שעירבו דהא בזה אף ר"מ מודה דבעירבו בחצרות לא ליבעי שיתוף כיון דהוא בפת ובגמרות ישנות זולת הגהת מהרש"ל כתב ולפי מה שפירש אפילו למ"ד בפת לא פליגי מודה הוא אמנם לפי הגהות מהרש"ל צ"ל שאפילו למ"ד כדי שיהיה לו המשך למטה: