אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ע:

דף ע.

תוספות ד"ה אבל האי וכו' אפילו למ"ד לעיל מבטלין באו לאפוקי מפירוש (אראב"ד) [הראב"ד] שהביא הריטב"א דהך איבעי' למ"ד אין שוכרין בשבת דכיון דאין מערבין אין מבטלין אבל למ"ד שוכרין אפילו תרתי עבדי פשיטא דיורש מבטל דהכא לא הי' אלא חדא לזה כתבו דהכא שאני:

תוס' ד"ה מת נכרי בשבת ולא יתכן לפי מה שפירשתי לעיל כצ"ל אמנם לשיטת רשי' עצמו כמו שכתבו התוספות לעיל דרב המנונא דאמר אין מבטלין לא ס"ל הא דאמר רב ששת אליבא דשמואל אי דאתא מאתמול לוגר מאתמול דקרינן ביה אוסרין ומערבין ורב המנונא סבר דהוה אין מערבין כיון דלא מהני עירוב בלתי (שכירת) [שכירות] והם דברי רשי' עצמו כאן מה שכתב לעיל אליבא דרב המנונא.

תוס' ד"ה אחד מבני חצר כו' אבל אותו שבשוק אינו יכול לערב ט"ס ונ"ל אין רגיל לערב והקשה הב"ח דאם מת בן השוק מחשכה למה יחסיר כיון דהותר למקצת וכתב עליו הט"ז ולא דק דהא כיון דלא עירב הרי נאסר בכניסת שבת והנה באמת קושיות הב"ח ממש הקשה הריטב"א והתוספות אלא שהוא הקשה על היורש שהוא בן השוק למה נאסר כל זמן שליתיה דקיימא לן כר"ש וה"נ אפשר סבר כיון דלא הוי בן השוק בכניסת שבת לא נאסר וכן כתב הרא"ש להדיא לקמן גבי פלוגתא דר"ש דכיון שהשיאה מלבו ושוב לא יחזור בוודאי ה"ל שבת הותרה והרי זה סברתו של הב"ח והמג"א כתב דלא ראה הב"ח דברי רשי' ותוספות דמיירי שיש לו בית דירה שם ולא ידעתי היכן כתבו רשי' ותוספות כן דיש לו בית דירה דהא אדרבה מדכתבו התוספות קסבר כי האי תנא דבית התבן ובית הבקר אוסר ובע"כ כוונתם בלא דירה איכא פלוגתא לקמן דף ע"ב אבל בדאיכא דירה ליכא מאן דפליג דאוסר אפילו הדירה בבית התבן ותו דהרי בבן חצר שמת ויורשו אחד מן השוק הרי התם וודאי לא היה לו שם דירה וא"כ בע"כ סבר הך תנא דלא בעי דירה ואפ"ה אוסר באופן דדברי המג"א תמוהים. איברא לפי מה דקיימ"ל דאם לא דר אינו אוסר בע"כ צ"ל הא דכתב הטור ושאר פוסקים הך דין דאחד מן השוק שמת דמיירי דהיה לו בית דירה שם דאם לא היה לו בית דירה אפילו לא מת אינו אוסר ולמה יגרע כשמת וא"כ כיון דהי' לו בית דירה נאסר בכניסת שבת ויראה שלזה כיון המג"א אלא שרצו לייחסו לסברת התוס' וזו אי אפשר דהתוספות על הברייתא קאי והברייתא מיירי דלא הי' לו דירה כמ"ש. אמנם הא וודאי דוחק טובא דא"כ לא הוי סתמו הפוסקים דמיירי כשלא הי' לו בית דירה. ותו דהרי הריטב"א הקשה לפירשי' ותוספות דצריך לאוקמי' דלא כהלכתא דהרי לר"ש אין אוסר כיון שאין דר שם ולפיכך פי' הראב"ד דמיירי דדר באותו חצר וקרי ליה אחד מן השוק לפי שלא עירב וש"מ דהתוספות ורשי' מפרשים דלא דייר דכל היכא דרייר לא קרינן (לי) [ליה] בן שוק ולכן נראה דוודאי הפוסקים ס"ל דאע"ג דלא הי' לבן השוק בית דירה וכל זמן שהי' חי לא הי' אוסר מ"מ כשנפלה לפני היורש דדר שם הרי זה אוסר כיון שלא נתערב על זה החלק. והא דלא אמרינן שבת הואיל והותר' אפשר לא שייך הכא דדוקא גבי הלך אצל בתו דיש לו בית דירה ואם רצו לערב יוכל לערב אמרינן דהותרה הותרה אבל הכא דאין לו דירה ואינו יכול לערב כלל ומש"ה אינו אוסר כל שבטל הסיבה שאינו אוסור נאסר כנ"ל ע"צ הדוחק:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה