יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ע.
תוספות ד"ה בעי מניה כו' לא שמיע ליה ברייתא. מהרש"א פירש דלא שמיע ליה דברייתא כר"ע אבל הברייתא בעצמו שפיר הוה ידע דהא גם ברייתא דמקשה מניה הוה ידע והוא דוחק בדברי התוספות וכן מדברי הריטב"א לא נראה כן אמנם באמת ראיות מהרש"א דהא ידע הך ברייתא אינו ראי' דכן דרך האמוראים בכל הש"ס אע"פ שהי' יודעים משנה וברייתא הי' שואלים לפי שהי' מסופקים בפירוש הברייתא ולא ידעו כיצד יפרש הברייתא והרי הברייתא דמקשה מניה אינו מפורש כלל ורבה תירץ ליה שפיר ובלא"ה נ"ל כן דהוה ומת מכח הסיפא דמוכח דצריך לבטל לכל אחד ובע"כ דלא כר"א ומש"ה לא מוקמיה כר"א כמ"ש הריטב"א אבל הך ברייתא דעושין פסין דמפורש בהדיא דאין צריך לבטל ומוקמינן כר"א ומפורש בהדיא כן ואי אפשר לפרש בענין אחר אלו הוה ידע לא הוה מבעי' ליה כלל ואי הוה מוקי כיחידאי כר"א איבעי' לרבנן א"כ הך ברייתא נמי הוה מוקי כרבנן ועיין מרכבת המשנה פ"ב (דערבין) [נדצ"ל דערובין] ה"ד:
תוס' הכא במ"ע דהוה וכו'. ופסקינן כר"ש. והקשה מהרש"א אי כר"ש אמאי מוקי ליה בכה"ג דהוה ומת ויורש אינו דר שם נוקמי' בפשיטות טפי דאיתא בחיים אלא שהניח את ביתו והלך וכר"ש ע"ש. ונראה דפשיטא ליה למהרש"א דאפילו הלך בשבת לר"ש אינו אוסר (דהא ע"כ צריך לאוקמיה דהלך בשבת דהא עירוב ואי הלך בע"ש לא מקרי מערב) וכ"כ המג"א סימן שע"א אמנם מדברי הטור לכאורא לא משמע כן ונדחקו אחרונים בדבריו לעשות חילוקים וכפי דברי הגמרא לפירש התוס' וודאי נראה דהלך בשבת לא מהני וזה נראה ג"כ דעת הרשב"א שסבר דכל נאסר למקצת שבת אסור לכל השבת ושוב מצאתי להריטב"א בסמוך גבי יורש דכתב כן דכל שהלך בשבת נאסר ואע"פ שנקט הלשון גבי לשבות אצל בתו מן הטעם שכתב אינו נראה לחלק:
תוס' ד"ה יורש וכו' ואפילו עירב עם חבירו מע"ש בעי ביטול. והקשה מהרש"א הא לעיל כתבו התו' דזה שעירב הוא עצמו היורש ומהני גם לחלק שירש מאביו ע"ש ולא הבינותי דברים אלו דהא מיירי באין שם אלא הוא לבדו ופשיטא דהיורש אינו אוסר על עצמו. ומ"ש עוד מהרש"א ואפילו בסיפא שלא עירב היורש באמת בסיפא לא מיירי כל דהוא ומת אלא כוונתו למאי דאמר הגמ' על הבבא אחד שעירב אינו נותן רשותו לאחד שלא עירב ואי דהוה ומת אמאי לא ע"ז קשה למהרש"א דהכא בלא עירב היורש מיירי מיהו כמ"ש גם זולת תירץ מהרש"א אין סברא כלל שהיורש יאסור על עצמו:
כל (שאסור למקצת שבת) [כל הד"ה הזה שייך לגמ להלן ע"ב]. עיין לעיל יו"ד ד"ה עירב: