אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סט:

דף סט.

מ"ט דהוי כאורח לגבייהו וכתב רבינו יונתן אע"פ שהוא משתמש בחצר אינו נראה כחוזר מביטולו כיון שאין משתמש בתשמישו הראשון שדרכו להוציא מביתו לחצר והקשה בת"ח דא"כ המבטל רשות ביתו וחצר יהיה אסור בביתו ובחצירו כיון דליכא היכר ובאמת אנן קי"ל דמותר ונ"ל דלא קשיא דהא כתב הב"י בסימן ש"פ דהא דמותר בביטול רשות ביתו וחצירו היינו בשכבר החזיק הם דאז לא שייך חזרה וכמו שכתב רשי' בס"פ עושין פסין אבל כאן מיירי אף קודם שהחזיקו מותר להוציא מבתיהם לחצר הוצרך רבינז יונתן ליתן טעם למה לא נאמר דחוזר ומחזיק ועיין בפרישה דכתב ג"כ דמיירי קודם שהחזיק וחילוק בין ביטול גם ביתו דבעי חזקה ובין לא ביטול ביתו דלא בעי חזקה דכשמבטל ביתו הוא מוציא כליו ונראה כחוזר וכשלא (ביטול) [נדצ"ל ביטל] ביתו ומוציא מבתיהם הוא הוציא כליהם ואין נראה כחוזר והביאו האלי' רבה נראה שלא ראה דברי רבינו יונתן דכפי מ"ש החילוק פשוט ומדברי רש"י ס"פ עושין פסין נראה הטעם דכשמוציא מבתיהם אינו חוזר ומחזיק משום דהוי כאינש דעלמא אבל מביתו וודאי הוה חוזר ומחזיק ובת"ש כתב בשם הריטב"א דאף בביטול חצרו לבד אסור להוציא קודם שהחזיקו והקשה דברי הריטב"א אהדדי ואי אפשר לומר כן דהא מוכח כן מדברי ר"א דסבר דהמבטל רשות חצרו רשות ביתו (ביטול) [ביטל] וקאמר דביתו מותר להן ולו אסור ובע"כ דקודם שהחזיקו מיירי דלאחר שהחזיקו אף לו מותר דבזה ליכא חולק ואף בזה קאמר ושלהן מותר לו ולהן משמע דהך דשלהן דומיא דשלו בקודם חזקה ורבנן לא נחלקו בזה ומ"ש הריטב"א ואם הוציא הוא קודם שהוציאו הם אוסר עליהם פרושו שהוציא מביתו דאז וודאי אוסר עליהם:

תוס' ד"ה ושלהן מותר לו ולהן כו' דלא דמי להכי כלל דהתם מיירי בנכרי הבא לדור במבוי כצ"ל ועיין בקרבן העדה שרצה להגי' הירושלמי וא"צ גם מה שפירש בירושלמי אכסנאי חיל ניהי דמצינו כן כמה פעמים דאכסניא חיל הוא לפי דברי הרשב"א שהביא בסימן שפ"ד דחיל המלך אוסר אפילו בחזקה צריך לפרש כאן אכסניא כפשוטו ולא חיל וכן נראה שהבין המג"א:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה