יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נג.
ועושין אותן כמין טבלא מרובעת. רש"י פירש אתחומין קאי ועיין מה שהקשה התי"ט דלמא חזר ושנאה ועיין מה שתירץ הרמ"ז ומה שהשיב בספר שושנים לדוד יש לדחות אמנם למה לא פירש רש"י כהרמב"ם דגריס אותו וקאי על העיר אם היא עגולה דא"כ הל"ל הך לישנא דקתני לקמן בברייתא עגולה נותנין לה זויות ולא קתני עושין אותו כטבלה אלא ש"מ דעל תתומין קאי.
*
חד אמר שנתחדשו גזירותיו. תבואות שור קי"ג:
בני יהודה דגלי מסכתא. עין יוסף צ' ע"א:
תוס' ד"ה וגשרים ונפשות. מדברי רש"י לקמן דף נ"ה ע"ב נראה דקבר הנזכר בברייתא הוא קברות שיש בה הבית דירה לשמירה ולא קבר יחידי כמו שפירש התוספות ואתי שפיר דלא פירש ד' אמות כי וודאי סתם קברות יש בו ד' אמות ונפש לפרש"י לאו אקבר קאי אלא במקום אחר הוא אלא שהוא בנין כעין שעושין על הקבר וכן פירש רש"י במשנה כעין שעושין על הקבר וכן בערוך פירש הא דתניא עושין לו נפש על קברו בנין כעין שעושין על קברו משמע דהנפשות לא הי' על הקברים רק במקום אחר (אף על גב דמקרא משמע שהוא על הקבר שהרי כתיב ובנו אצלו ציון ופירש הערוך דציון היינו נפש) אמנם התוספות מפרשים דקבר דלקמן היינו קבר יחידי ומסתמא יש בו בית דירה ונפש היינו גם על הקבר אלא שחלוק בצורתו משאר קבר. ומה שכתבו התוספות ובערוך פירש נראה דכוונתם דהערוך אינו סובר כפרושם דהם מפרשים דנפש לדירת שומר הקבר עביד ובערוך לא משמע כן אלא דהוא ציון ואפילו אם התוספות לא הי' מפרשים בדברי הערוך כאשר כתבתי אלא דהי' על הקבר ממש מ"מ הי' לזכר לאנשים שאינם צדיקים ולא לשמירות השומר. והרמב"ם בחיבורו לא הזכיר אלא קבר ובפרושו למשנה כתב מקום היוצא מן הארץ ולא ידעתי מה כוונתו בזה.