יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נב:
רגלו אחת בתוך התחום. עיין מגילת ספר י"ד שהקשה מההיא דב"ב דף כ"ב גבי ניפול דבעי ר' ירמי' רגלו אחת בתוך התחום ועל דא אפקוה מבי מדרש' דלמה הא כאן לענין תחומין ר"ח אמר הך דינא וגם בברייתא תניא ופלוגתא דאחרים ורבנן היא ואפשר דגבי אדם שכיח טפי והוא קרוב למ"ש התוספות שם ולרש"י י"ל ניהי דבלשון פיסקא יש לומר אע"ג דלא שכיח לא הי' לו למבעי להטריח לחכמים ועוד דהכא רצה לדרוש פסוק אם תשיב משבת רגליך.
כי תניא ההיא למודד. רשי' פירשו למודד סתמא ולא למערה והביא ראי' על זה מהגיע למערה. ועיין מהרש"א ונ"ל דלפירוש התוספות ה"ל למימר [תוספת עפ"י לוח הטעות: למודד למעל' ומדנקט מודד סתם דלאו למערה מיירי או הו"ל למימר] להא דתנן ולמודד שאמרו ולהכי פירש רשי' דלא במודד למערה איירי רק הביא ראי' ממנו.
תוס' ד"ה כי תני' כו' דמילתא דפשיטא הוא. והקשה מהרש"א דמאי פשיטתא הא ר"ש חולק בסיפא דמתניתין. ונ"ל דהתוספות סוברים כדעת הרשב"א והרמב"ם ור"ש חולק אף ברישא במי שיצא חוץ לתחום וסבר דט"ו יכנוס וא"כ מדקאמר ר"א שתים יכנס ש"מ דלא סבר כר"ש ולפיכך כתבו התוספות דמילתא דפשיטא היא דהא כבר שמעינן דר"א לא ס"ל כר"ש ואי לאשמעינן אפילו אמה אחת זה וודאי פשיטא. ולדעת הרשב"א דפסק כר"ש אפילו ביצא חוץ לתחום קשה לי גבי מעשה דנחמי' דלעיל דמוקי בדלא מצא גברא והי' עדיין שתי אמות ומבעי' אי הלכה כר"א הא קיימ"ל כר"ש דאפילו ט"ו אמות יכנוס. ואפשר לדעת הרשב"א דכלו שתי אמות חוץ לתחום הט"ו אמות. ועיין במגיד משנה פ' כ"ז מהלכות ערובין. ועוד יש לומר דיודעין הי' דהמשוחות המציאו את המדות כהוגן: