יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נ:
רש"י ד"ה לא יזוז ממקומו ואפילו כבני עירו. והקשה מהרש"א הא כתבו התוספות לעיל דגבי נתגלגל כיון שהוא בעירו דעתו אם לא יקנה העירוב יהיה כבני עירו וכ"כ רש"י גופיה לקמן ואם כן הכא נמי נימא הכי. ולענ"ד שאני התם דלא קנה העירוב אם הי' מבעוד יום וא"כ הוה כבני עירו אבל הכא אחד מן העירובין בוודאי קנה אלא שאין אנו יודעין איזו מהן דהא רשי' כתב כן להדיא דהא לא נתכוון לקנות שביתה אלא במקום העירוב ואינו יודע איזו מהם קנה זה מפסידו לצפון וזה מפסידו לדרום הרי להדיא דרשי' ס"ל דאחד מן העירובין קנה אלא שאין אנחנו יודעין איזהו לפיכך נסתלק מן שביתתו בעיר זה נראה דעת רשי' אמנם בשלטי הגבורים כתב בשם ריא"ז דשביתתו כבני עירו ונראה דטעמו כמ"ש מהרש"א וס"ל דלא קנה שום אחד מהערובין ולפיכך לא נסתלק משביתתו בעיר ועיין בריטב"א:
תוס' ד"ה ומר סבר כו' ואמר ר"י דאם הן לבדן כצ"ל. ומ"ש התוס' אם הן כולן יחד אי אפשר לתקן כו' כוונתם דאם השמנים אינם מעורבין אלא כל מ' הם לבדן מפריש מכל מ' ד' דממ"נ או אלו מ' קדושות או אלו מ' ונמצא מפריש מכל מ' ד' דוודאי הפריש תרומה כהוגן או מזה או מזה אבל אם כל השמנים ביחד צריך להפריש י"א מכל מין דאם יפריש פחות י"ל כולן חולין הן. אבל י"א בוודאי אחד מהם קודש דהא ליכא חולין אלא יוד: