אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נ.

דף מט:

כל שאינו בבת אחת אף בזה אחר זה אינו. עיין זבחים למ"ד ד"ה דבריו קיימי':

יצאו (שנים כאחד) [בגמרא: יצאו שנים בעשירי]. עיין סוכה ט"ו ד"ה פרוץ:

רש"י ד"ה והרי מעשר בהמה כו' ובעי תרווייהו תנופת חזה ושוק וסמיכה. עיין שער המלך ח"ג דף מ"ה שהקשה הא רש"י בפסחים כתב דסמיכה מספק אסור בקדשים משום עבודה בקדשים וע"ש תירוצו ועיין בבכורות בדף האחרון בתוספות כי גם הם סברו דיכול לעשות סמיכה:

תוס' ד"ה שאני מעשר כו' ולר"י נראה. עיין מהרש"ל ומהרש"א ועיין בחדושי הרמב"ן לקדושין ובריטב"א שם ונראה דלא קשה קושיות מהרש"ל דהכי קאמרינן הואיל ואיתא במעשר הך קולא דאיתא לחצאין בזה אחר זה איתא נמי בבת אחת אלא ששם הוה טבל ועכ"פ פירותיו מתוקנין וה"ה במעשר בהמה אלו הי' לחצאין בזה אחר זה הי' דבריו קיימי' על שניהם דהתם טבל הוא לחומרא:

תוס' ד"ה עשירי ואחד עשר מעורבין. הגיה רש"י מכתב כו' וודאי דברים אלו תמוהים לפי הסוגיא דבכורות דשם איתא פלוגתא לרבנן דאמרי אין מביאין קדשים לבית הפסול ירעו ולר"ש דאמר יקרב משום דס"ל מביאין קדשים לבית הפסול וא"כ רש"י דלא כמאן דאי כרבנן הא מטעם דאין מביאין קדשים לבית הפסול אמרו ירעו ולא משום מתן דמים ואי לר"ש הא אמר באמת יקרבו וכבר הקשו כן בשער המלך והניח בצ"ע אמנם באמת צריך טעם על הגמרא למה צריך לטעמא דאין מביאין קדשים לבית הפסול וכן על ר"ש קשה והתוספות שם בבכורות הקשו קושי' זו לר"ש ועיין שם תירוצם דפלוגתא דר"א ור"י הוא בזבחים אם ינתנו מתן ד' או מתנה אחת ולרש"י אפשר לומר דהך פלוגתא היינו בדמים שנתערבו אבל לכתחילה אסור לקרב משום הך טעמא דאין המתנות שוים ועכ"פ קשה לרש"י כיון דבגמרא מצינו כן להדיא משום שלא יביא קדשים לבית הפסול למה לו לרש"י לחדש טעם אחר גם בפסחים סוף מי שהי' טמא אמר הגמרא הך טעמא על פסח ובכור אע"פ שמתן דמים שוה ובקדושין כתב רש"י ירעו אבל לא כתב שום טעם:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה