יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מב:
רשי' ד"ה אימא יש לו חצי חצר וכו'. והקשה מהרש"א לרשי' דבהילוך מיירי מאי מתרץ מ"ד אתי לטלטולי בכולי דהא נמי שמעינן מדרב הונא דלעיל וקושיא זו תירץ הריטב"א דבחצר שכיחי כלים יותר ועל ידי הטלטול יהלך ע"ש אמנם מה שכתב מהרש"א שמצא כן במהרש"ל בשם גיליון והוא נדפס ברשי' שלנו לא ידעתי מה כוונתו ואפשר כוונתו לזה שכתב דאי אטלטול ניחא זה כתב ג"כ הגיליון ואפשר כוונתו למ"ש מהרש"ל בשם תוספות שאנץ שהוא גם כן כדברי הריטב"א.
רשי' ד"ה טלטול אטו הילוך וכו' בי"ט וכו'. הא וודאי אם נאמר כדכתב רשי' לעיל דר"ג אית לי' נמי דינא דרב נחמן או כדרב הונא אם כן הפירוש כפשוטן דלא גזרינן טלטול אטו הילוך גבי הך דינא דרב נחמן אבל אי ר"ג סבר דהקיפוה גוים מותר להלך כולה א"כ איך שייך לומר טלטול אטו הילוך הא הילוך בעצמו שרי בכל המחיצות לפיכך הוצרך רשי' לאוקמיה בי"ט בלא מחיצות. אמנם למה באמת חזר בו רשי' מדלעיל כתב מהרש"ל משום דקשיא ליה קושיות התוספות הא שמואל לא פסק כר"ג ולא הבינותי דבריו דנהי דרשי' כתב לעיל דר"ג אית ליה דינא דרב נחמן אבל איך מוכח דרב נחמן אית ליה נמי כר"ג בהך דינא דאמר אם לא מכח הך כתנאי דמוקמינן טעמא דר"נ בדר"ג וזו הקושיא אינה מתורצת דבע"כ כיון דלא גזר ר"נ טלטול אטו הילוך ה"ה הילוך אטו הילוך לא גזר וזו היא קושיות התוספות באמת והנכון בזה כמ"ש הריטב"א. ועיין מה שכתבתי לקמן גבי מחיצה של בני אדם ליישב דברי רשי'. ועיין בתורת חיים שהקשה על מה שכתב רשי' כתנאי אי גזרינן שמא ימשך ויש ליישב בקל אמנם מה שמפרש הוא דהכא לאו משום ימשוך אלא אי שרינן לטלטל אתי נמי למשרי הלוך הוא דוחק דהא חזינן ליה לרב הונא לעיל גבי כלתה מידתו בחצי חצר דלא גזרינן שיהלך בכולה ובוודאי זו סברא יותר למגזר מטלטול אטו הילוך אלא וודאי משום שמא ימשוך הוא וזה לא שייך לעיל גבי חצר. ועיין בריטב"א שכתב פירוש אחר ועיין בבעל המאור גבי מעשה דנחמי' דמחיצה של בני אדם דנראה דמפרש אטו הילוך דבקעה היינו ששבת בבקעה והקיפוהו נכרים מחיצה בשבת:
תוספות ד"ה כתנאי. עיין מהרש"א. ונראה מדבריו שאף הוא הבין כמהרש"ל דלפירש"י לעיל רב נחמן כר"ג סבירא ליה וכבר כתבתי דאין נראה דניהי דר"ג כר"נ אבל ר"נ לא סבר כר"ג רק מדר"נ לא גזור טילטול אטו הילוך א"כ הילוך אטו הילוך נמי לא לראב"ע ולרבי עקיבא גזרינן א"כ מוכח לפי הך כתנאי דכר"ג ס"ל כמ"ש מהרש"א אבל זולת הך כתנאי לא קשה מידי אף לפירוש רש"י לעיל: