יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לט:
רשי' ד"ה ביצה ויש לאוסרה בכלל משקה שזבו מן הענבים. כתב בספר שושנים לדוד הא דלא כתב רשי' בסתם שזבו מן הפירות כדי לתרץ בזה קושי' דר"י אדר"י דאי הטעם מן משקין שזבו מפירות א"כ ביצה לשתרי לר"י לפיכך כתב משקין שזבו מן הענבים ואמרינן בשבת דרבי יהודה מודה בזיתים וענבים וביצה הוי דומי' דענבים כמ"ש התוספות בשבת ובביצה דהוצרך לומר איפוך משום דלא משמע לר' יוחנן דמודה ר' יהודה בזיתים וענבים אבל לגמרא דשבת א"צ כלל לאפוכי ע"ש. ודבריו דברי תימא הם שהרי הי' לפנינו הגמרא דשבת ואיך לא ראה שם דאמר רבי יוחנן בעצמו הלכה כרבי יהודה בשאר פירות והלכה כחכמים בזתים וענבים הרי דרבי יהודה אף בזיתים וענבים פליג לרבי יוחנן וכן רב סבירא ליה התם הכי וא"כ רשי' לא תירץ כלום ואי כוונתו לשמואל דאמר התם מודה רבי יהודה בזיתים וענבים הא פשיטא דלשמואל לא קשיא כלל דרבי יהודה ארבי יהודה כי דווקא לרבי יוחנן שאמר טעמא דביצה משום משקין שזבו קשה דר"י אדר"י אבל שמואל מנ"ל דסבר כר"י דילמא טעמא דביצה משום מוקצה או שאר הטעמים שאמר בריש ביצה באופן שדבריו תמוהים ובעיקר כוונת רשי' י"ל כי רשי' לדידן נקט דפסקינן הלכתא ביצה אסורה ופסקי' דמשקין שזבו מותרין חוץ מזתים וענבים וא"כ אם נאמר טעמא דביצה לדידן משום משקין שזבו בע"כ צ"ל משום זתים וענבי' דאלו שאר פירות שרי ומה שנדחק בשושנים לדוד לתרץ קושיות בית דוד דלמה לא העיר רשי' בקושיות דר"י אדר"י לתרץ הסוגיא לא ידענא מה קושי' כי מה לרשי' בזה לתרץ (סוגיאות) [ט"ס במקור, וצ"ל סוגיות] שבמקומות אחרים כי מדברי רבי יהודא גופיה לא קשה זולת דברי ר' יוחנן בביצה שאמר טעמא משום משקין שזבו וא"כ הי' הוצרך רשי' להאריך ובלא"ה אינו ענין לסוגיא דידן והרי אפילו בשבת לא העירו הגמרא ורשי' בזה כיון שעיקר המקום במסכת ביצה והוא פשוט: