יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לח:
רבי יהודא הרי זה חמר גמל. כתב רבינו יונתן לרבנן דמספקא להו אי קדושה אחת היא ואזלא לחומרא צ"ע אם הוא כבני עירו ויש לו אלפים אמה לכל רוח או דילמא כיון דספק הוא הרי זה חמר גמל ומסיק דפלוגתא דרבי יהודא ורבי יוסי דלרבי יוסי הרי הוא כבני עירו דוודאי שתי קדושות הן אע"ג דאזיל לחומרא דאין יכול לערב לשתי רוחות ולרבי יהודה הרי זה חמר גמל ע"ש ולא זכיתי להבין דבריו חדא דאיו מקום הספק פשיטא דהוי חמר גמל כיון דלרבנן מספקא להו. ותו היכן מצינו הך פלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודא בהך סוגיא לא מצינו כלל דרק מצינו לרבי יהודא דאמר חמר גמל. אבל רבי יוסי לא נזכר כלל בסוגיא דידן ואדרבה דהא לקמן דף הסמוך קאמר דמודה רבי יוסי בשני י"ט של גליות דשתי קדושות הן ומנא לן לומר דמחמיר דאין יכול לערב לשתי רוחות ואי כוונתו לפלוגתא דרבי ורבי יהודא גם זה לא ידעתי איך מוכח דלרבי אף שהוא שתי קדושות אין יכול לערב לשתי רוחות ואדרבה מוכח דרבי מתיר אף לשתי רוחות דהא בגמרא הקשה ולחשב נמי רבי ומאי קושיא דהא שאר התנאים כר"א ס"ל דמערבין לשתי רוחות ורבי ניהי דסבירא ליה שתי קדושות מכל מקום אין יכול לערב לשתי רוחות ורב אמר הלכה כר"א ור"א אמר דמערבין לשתי רוחות ואפשר לומר דרבינו יונתן מפרש דזה באמת כוונת הגמרא תני לה ולא סבר ליה דלכאורה תמוה כיון דלא סבר ליה למה תני לזה יפרש רבינו יונתן שלא סבר כר' אליעזר אלא לענין שתי קדושות ודאי ולפיכך נאכל עירובו בראשון אינו עירוב בשני והוה כבני עירו אבל לענין מערב לשתי רוחות לא סבר כר' אליעזר וצ"ע ויש מי שרצה לומר דכוונת הר"י על פלוגתא דר' יוסי ור' יהודה לעיל בספק וזו ליתא דאינו ענין כלל לכאן והריטב"א כתב בפשיטות דלרבנן דספוקי מספקא להו הוה חמר גמל:
אלא הא דתנן ר' אליעזר אומר וכו' והא בעינן סעודה הראוי'. עיין בבעל המאור לגריס והא קמכין מי"ט לחבירו וכתב שכן הגירסא בספרי הרי"ף המדויקים וכן הי' הגירסא לפני רבינו יונתן ע"ש. ועיין בריטב"א:
אבל בנוער דאי בעי מצי אמר. עיין לקמן מ"ט ד"ה ואמר:
לא יהלך אדם בתוך שדהו עיין שבת ק"נ ד"ה ואין מחשיכין: