אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לז:

דף לז.

איפוך ר' יוסי אומר לא חלל. קרית מלך רב ח"א קט"ז ע"א וע"ש כל הסוגיא:

מאן האי תנא. שער המלך ח"א דף כ"ה וח"ב דף ע"ז ע"א דינא דחייא חלק עשין דף קו"ף ע"ב וע"ד ועיין חגיגה כ"ה ד"ה חבר ועם הארץ ובמה שכתבתי כי לית ליה ברירה בדאורייתא. עיין בכורות י"א ד"ה טבלים:

תרומות הכרי זה בתוכו. נאות יעקב ע"ד ע"א:

רש"י ד"ה עם הארץ שאמר לחבר. קרבן אליצור קפ"ג ע"ב:

רש"י תנא דבי איו אליבא דרבי יהודה. עיין מה שכתבתי בדף ל"ה באריכות. אמנם יש לומר הא דרב יוסף הוצרך לומר תנאי שקלית מעלמא ולא הביא תנא דאיו. ודוחק לומר דגם רב יוסף לא שמיע ליה ההיא דאיו אלא אפשר דרב יוסף סבירא ליה דאליבא דרבי יהודה תחומין דאורייתא ולהכי לעיל בדברי רבה ורב יוסף כתב רש"י כיון דאיכא תרי עדים דמפקא ליה מחזקה בספיקא דאורייתא כיון דמוכח כו' ע"ש כיון דרביוסף סבר כאן אליבא דרבי יהודה תחומין דאורייתא ובדברי ר"מ בלא"ה צריכין לומר כן להכי מפרש רש"י תירוצם אי אמרינן תחומין דאורייתא ולא כתוס' דמפרשי להתירוץ אי אמרינן תחומין דרבנן ובע"כ צריך לומר דס"ל דחזקת ביתו לאו חזקה היא כדי לתררץ קושית התוספות שם (אמנם רבא סבר אליבא דר"י תחומין דרבנן ובפרט לפי שיטת מהר"ם לעיל דלרבא לא בעינן סעודה הראוי בע"כ צ"ל דחזקת ביתו מקרי חזקה כאשר הארכתי לעיל וכיון שכן דלכ"ע מוקמינן בשני כתי עדים היטב אשר דבר בספר מגיני שלמה במסכת שבת ל"ד גבי אמר לשנים צא וערב עלינו [כ"ה במקור, והוא שיבוש, וצ"ל: אמרו לו שנים צא וערב עלינו]) ואין להקשות לפי מה שכתבתי הא רבא משני משום בקיעת הנוד וא"כ בע"כ ליתא לדאיו ורבי יהודה ס"ל יש ברירה אפי' בדאורייתא הא זה קשה בלא"ה ובע"כ צ"ל לשיטת רש"י דרבא קאמר טעמא דבקיעת הנוד רק לתרוצי לרבי שמעון ולא לסתור מה שאמר לעיל לא ס"ד כי באמת סבר אין ברירה וכמו שצריבין גם כן לומר לרבי יוסי דהא באמת מוכח דרבי יוסי סבר אין ברירה ודלא כמהרש"א ואף דבגיטין נמי קאמר רבא כן התם נמי קאמר לדחויא לרב משרשיא אבל הוא בעצמו לא ס"ל כן וכן כתב מהרש"ל בקונטרס הברירה במסכת בבא קמא או דרש"י גריס בכל מקום רבה במקום רבא:

רש"י ד"ה לכשיבקע. חקרי לב חא"ח דף רנ"א:

תוס' ד"ה מאן האי תנא. משמע דוקא משום דהוה ירק דהוה מדרבנן הא תבואה שפיר הוה מדאורייתא אף על גב דדמאי מדרבנן מ"מ כיון דעיקר הספיקא לא עישר מדאורייתא הוא אמנם חזית הוינא להרב המופלא בעל שער המלך דפשיטא ליה דבדמאי כיון דמדרבנן הוא בכל ענין אמרינן ברירה. וע"ש ועיין יבמות קי"ד ד"ה אמר רבי יוחנן:

תוספות ד"ה אלא איפוך כו'. ומיהו לפי זה לא אתי שפיר. דבריהם צריכין ביאור כמו שהאריך מהרש"ל ומהרש"א. והנראה לי על דרך שכתב מהרש"ל רק שמהרש"ל מגיה דלא גרסי קסבר רב יוסף ולעניות דעתי יש ליישב דהא רב יוסף קאמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דמשמע מזה דרצה למצא תנאים שחולקים בהך מילתא דאם לא כן הוה ליה למימר בקצרה תנאי שקלת מעלמא ולפי זה קשה מאי מייתי ראיה מהך ברייתא דילמא דכ"ע סברי אין ברירה אפילו בדרבנן וטעמא דמאן דאמר עירובו עירוב משום דסבר דזה לא מקרי ברירה כמ"ש הרמב"ן והר"ן בגיטין דאם אמר אם בא חכם למזרח ערובי למזרח ואם לא בא ערובי למערב הרי זה תנאי וגם איו מודה בזה כיון דלא צריכין לטעם ברירה (ועיין מה שכתבתי לעיל) ואם כן הרי כאן דומי' דהכי רציתי ילך לא רציתי לא ילך ופירש רש"י הריני כבני עיר ומ"ש אם תלה בביאת חכם או ברצונו (אם לא שנאמר דיש חילוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים). רק זה יש לתרץ דרב יוסף סבירא ליה מסתמא הך פלוגתא היינו פלוגתא דהלוקח ות"ק דר"ש דהכי היינו ת"ק דפלוגתא דהלוקח וכמו דת"ק סבר התם יש ברירה ה"נ סבר בדרבנן יש ברירה כמו דחזינן דר"ש דאמר התם אין ברירה בדאורייתא סבר נמי אין ברירה בדרבנן דהא אמר אין עירובו עירוב ובע"כ היינו מטעם ברירה ה"נ טעמא דת"ק דאמר עירובו עירוב מטעם ברירה הוא ולא מטעם תנאי כדסבר הרמב"ן והר"ן אך הא תינח אי אמרינן ר"ש אומר אין עירובו עירוב אבל אי גרסינן בר"ש עירובו עירוב ורבנן סברי אין עירובו עירוב אם כן בע"כ הך מחלוקת דהכא לא הוי הך מחלוקת דהתם אם כן הדרה קושיא לדוכתיה מנל"ן דמ"ד עירובו עירוב מטעם ברירה דילמא ס"ל דזה לא מקרי ברירה רק תנאי וכסברת הרמב"ן ואם כן שפיר יש לומר דהך איפוך לאו רב יוסף קאמר אלא סתם הגמרא אלא דהגמרא הוכיח דרב יוסף סבר דאין לחלק בין דאורייתא לדרבנן דאם לא כן ניהי דאשכחן תנא דסבר אין ברירה אבל יש ברירה לא מוכח אלא וודאי צ"ל איפוך והשתא שפיר מוכח וגם דקדוק של מהרש"א מתורץ דהכי קאמר כשם למ"ד דאין ברירה דהיינו ר"ש אין חילוק בין דאורייתא לרבנן כך למאן דאמר יש ברירה אין חילוק ובע"כ מטעם ברירה הוא ולא מטעם תנאי כמו לאידך מ"ד אבל לפירוש התוספות קשה ולא אתי שפיר:

והא דבאמת הוצרך רב יוסף למימר תנאי היא ולא סגי ליה למימר הך תנא הוא כיוון דבוודאי אשכחן תנאי טובא דאית להו ברירה בדאורייתא ומכ"ש בדרבנן אפשר לומר משום דבוודאי לפי מתניתן דידן דה"ק ורבי יהודא אית להו ברירה גבי בעירוב הכי הילכתא דהא סתם משנה הוא. אמנם לפי מה דתני איו נמצא הוי מחלוקת במשנה וסתם בברייתא דאמר לחמשה נמצא הלכה כסתם ברייתא ולפיכך הוצרך להביא מחלוקת בברייתא וכיון דגם בברייתא הוי מחלוקת הדרינן לכללא דהלכה כרבים במתניתן. אכן הא תינח אם איתא לדאיו. אבל אם ליתא לדאיו הדרא קושיא לדוכתיה מאי הוצרך רב יוסף לזה דפשיטא דהלכה כמשנה ובע"כ צריך לומר דרב יוסף סבר דאיתא לדאיו וטעמא דכן מוכח ממתניתין דהלוקח א"כ בע"כ אין חילוק בין דאורייתא לרבנן כמ"ש הריטב"א לעיל דאם לא כן לא מוכח מידי ממתניתין דהלוקח וא"כ אפשר זה שאמר הגמרא קסבר רב יוסף כלומר מדהוצרך רב יוסף לומר תנאי היא לא סגי ליה לומר האי תנא בע"כ דס"ל דאיו וכמ"ש וטעמא דהכי מוכח ממתני' דהלוקח וכיון שכן בע"כ אין מחלק בין דאורייתא לרבנן דאל"כ לא מוכח ממתני' דהלוקח דאיתא לדאיו. או אפשר לומר כפשוטו למה הוצרך רב יוסף להביא ברייתא אחרת ולא הביא ההיא דאיו אלא בע"כ דליתא לדאיו. כי המתניתין דהלוקח אין ראי' לאיו כי יש חילוק בין דאוריית' לדרבנן וזה שהקשה ומאי קושי' דהא בלאו הכי מוכח מרב יוםף דיש חילוק בין דאורייתא לדרבנן לזה משני לעולם קסבר רב יוסף דאין חילוק בין דאורייתא לדרבנן והא דלא מייתי רב יוסף ההיא דאיו משום דסבר רב יוסף אליבא דרבי יהודא תחומין דאורייתא. ועיין בריכות המים שנדפס מחדש שהאריך הרבה בדברי התוס' ואין הזמן מספיק עמדי לעמוד על דבריו:

תוס' ד"ה קסבר כו' ורבא דלא מחלק התם כו'. ולפי זה צ"ל דהך ואי בעית אימא נמי רבא אמרה דאל"כ דברי רבא סותרים אהדדי דהתם אמר משום בקיעת הנוד וכאן אמר משום ראשית ששיריה ניכרין אלא וודאי דהך איבע"א רבא אמרה ושם מסיק רק חד תירוצ' דהיינו בקיעת הנוד וזה עולה כפי מה שכתבו התוס' בגיטין דף כ"ו ד"ה התם בתירוץ השני ובתרוצם הראשון כתבו דכאן גרסינן רבה ונמצא לפי זה י"ל דהך איבעית אימא סתם גמרא קאמר לה וכתבו עוד ועוד דהתם נמי מסיק טעמא כי הכא וכוונתם לומר דלעולם רבא גרסינן הכא ואעפ"כ לא קשה מידי דהא הכא בהך איבעית אימא רבא גופיה מסיק טעמא משום בקיעות הנוד וזה עולה כפי מה שכתבו כאן ותמהני ממהרש"ל שכתב רבה גרסינן וכן הוא בתוס' דגיטין חדא דהא בעוד שכתבו שמה גורסין נמי רבא כאן ותו דהרי בכאן גורסים להדיא רבא וכן לעיל בתוס' ד"ה ר"מ מוכח דגרסי רבא דאם לא כן מה הקשו מרבא דאמר מספקא לה ומדברי הר"ש אין ראי' שהרי הביא דברי רבא בגיטין ושם אין חולק דגרסינן רבא וגם התוספות כאן ס"ל הכי כמ"ש ורבא דמסיק התם גם בנוסחא שלנו בדברי הר"ש רבא:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה