אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לג.

דף לב:

נתנו באילן כו' נתנו בכלכלה. עיין בארוכה מרכבת המשנה ח"א פי"ד דשבת הי"ו:

רש"י ד"ה ונח ע"ג כו' אבל אין רבים מכתפין עליו. מכאן מוכח דרש"י סבירא ליה כהראב"ד דמכתפין ממש בעינן אבל ראוי לכיתוף לא משוי ליה רשות הרבים והראב"ד הביא ראי' מסוגיא זו ממה שאמר כשרבים מכתפין עליו והרמב"ם לא סבירא ליה הכי והרשב"א בספר עה"ק כתב דראוי לחוש לדברי הרמב"ם וכן הביא הרב המגיד ועיין בחדושי הרשב"א לשבת ותמהני ממר"ן בש"ע סימן שמ"ה דכתב ורבים מכתפין עליו שהוא לשון הטו"ר דנראה דסבירא ליה כהראב"ד וכן פירש בתוספות שבת דברי הש"ע ולמה לא חש לדברי הרמב"ם כמנהגו ובפרט שהרשב"א כתב שראוי לחוש לדבריו:

רש"י נתנו בכלכלה כו' ואסור ליטלו לא גרסינן. אמנם הריטב"א הביא בשם הגאונים שגורסין כן. והריטב"א יישב דבריהם דניהי דצדדים אסורים על כל פנים בין השמשות לא מתסר. ולא ידעתי איך יתיישב לפרושם סוגיא דשבת דף קנ"ה והא האי תנא דאסר צדדים וקשרי צדי צדדים. וצ"ע:

תוס' ד"ה והא אי בעי כו' ולא עלה זה על דעת רש"י דלא הוי רשות היחיד אלא כרמלית. דבריהם מגומגמים דהא כרמלית אינה תוספות אלא עד יוד כדאיתא בפ"ק דשבת מבלי חולק וצריך לומר דכוונתם דכיון דהך נוף הוה כרמלית ולא רשות היחיד אם כן גם האויר לא הוי רשות היחיד ואין כוונת התוספות לומר על האויר דהוי כרמלית אלא על הנוף לאפוקי שלא נטעי, דבהך הו"א הוי ס"ל דהנוף הוי רשות היחיד והמתרץ חדית לן דהוי רשות הרבים לזה כתבו דבהך הו"א הוי ס"ל דהנוף הוי כרמלית:

בא"ד כדאיתא בהזורק עיין בחידושי הרשב"א שם:

בא"ד ומשני כשרבים מכתפין עליו. לפי מה שמסופקין לקמן בד"ה נתנו במגדול אי בכה"ג הוי מושיט כיון שאינו מושיט דרך קרקע רשות הרבים אם כן כשם דמלמטה למעלה לא הוי מושיט ה"ה מלמעלה למטה ואם כן עדיין קשה אם מוציא מן הנוף ומניח על הנטייה כיון דלא הוי דרך מושיט בכי האי גוונא פטור ושפיר הוי עירוב ואף על גב דהנטיה הוי רשות הרבים כשם דלקמן אם מוציא ממקום שרבים מכתפין לרשות היחיד כל שאינו דרך קרקע רשות הרבים הוי עירוב אם כן הכי נמי כל שמביא מרשות היחיד למקום שרבים מכתפין ואינו דרך קרקע רשות הרבים נמי ליהוי עירוב ואפשר דהתוס' מסופקים לקמן לפי שיטת רש"י כאן ולא לפי שיטת ר"י וצ"ע:

בא"ד אך קשה כו' בזה עוקר וזה מניח. עיין עבודת הגרשוני סימן ק"ד שתמה מהא דכהן בבית הקברות דבעינן שהוא עצמו יוכל ליקח העירוב ואפשר לומר דלא דמי דניהי דלא בעינן שהוא עצמו יוכל ליקחו לבד על כל פנים בעינן שהוא יכול לילך למקום שעירובו שם דאם לא כן איך יקנה לו העירוב ואיך יהיה שביתתו במקום שאין יוכל [כ"ה בדפוס; וצ"ל יכול] לילך וכמו שהקשה הריטב"א כאן דאיך יקנה לו העירוב כיון שהוא רחוק ממנו וע"ש מה שתירץ לדעת ר"י ולדעת רש"י על כל פנים אם העירוב במקום שאינו יכול לילך שם וודאי לא יקנה לו עירובו מה שאין כן אם יכול לילך לשם רק שאין יכול לטלטלו למקום שביתתו רק בסיועת אחר בזה אמרינן וודאי דמהני ולקושיא שנייה שהקשה בספר עבודת הגרשוני בוודאי יש לומר דהתוספות סברי כהרמב"ן דאינו מותר ליתן לחבירו וחבירו לחבירו מיהו על הרא"ש ק' שפסק דמות' ליתן לחבירו וחבירו לחבירו כמ"ש הטור מיהו ראיתי להריטב"א לקמן בסוגיא דאבד המפתח שכתב דדוקא המפתח שרינן מה"ט דיכול ליתנו לחברו וחברו לחברו אבל עירוב גופיה לא שרינן מה"ט והביא ראיה מהך דלכהן בבית הקברות דחזינן דצריך שהוא בעצמו יוכל ליקחו משם:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה