אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לב:

דף לב.

ניחא ליה לחבר למיעבד איסורא זוטא . עיין ב"ב י"ג ד"ה כופין:

והא קא משתמש באילן. עיין בריטב"א ועיין בשבת קנ"ה תוספות ד"ה למטה מ"י דכתבו אי נמי כר' ודבריהם תמוהים כמו שכתב בספר מעיל צדקה ולפי מה שכתב הריטב"א יש ליישב דע"כ לא קשרי לרבי אלא תשמיש קל ליטול מן האילן אבל היכא דצריך להניד האילן עצמו אף לר' אסור ואם כן יש לומר דהתוספות כתבו שם הך אי נמי למסקנא שם דמוקי ליה בכלכלה דחוקה דצריך להניד האילן גופיה. איברא מה שהביא הרי"טבא הך דמניחין נר על גבי דקל בשבת בפרק כירה צ"ע דהא בע"ש מיירי כמו שכתב שם רש"י ועיין בהרא"ש פ' במה בהמה:

ועל קושיות הגמרא דכאן. עיין בשער אפרים סימן כ"ו:

אי הכי חוץ לעבורה של עיר נמי. עיין לקמן מ"ז ד"ה דכולהי ומ"ש שם על דברי רש"י:

רש"י אלא דנתכוון לשבות למטה. תירוצא הוא כתב רש"י כן שלא נטעי דהכל מדברי המקשה הוא וקא מקשי ממ"נ אי נתכוון לשבות למעלה הוא ועירובו במקום אחד ואי נתכוון לשבות למטה והא קא משתמש באילן ובאמת אי אפשר לפרושי כן דהא הקושיא והא קא משתמש באילן קשה גם כן אי מיירי דנתכוון לשבות למעלה ולפי הסגנון הזה הוה משמע דאם מיירי דנתכוון לשבות למעלה לא קשה קושיא זו לכן כתב רש"י דתירוצא הוא והדר קמקשי והא קא משתמש באילן ועיין בתולדת יצחק. ועיין בריטב"א שמביא גירסא אחרת דנראה דלא גרסי והא קא משתמש באילן אלא דנתכוון לשבות למטה ורבי היא יע"ש שיש כמה ט"ס:

תוספות ד"ה ולא ליעבד עם הארץ. עיין מכתם לדוד דף י"ז:

תוספות ד"ה הכא באילן כו' ומהר"י מפרש. עיין מהרש"ל ומהרש"א ומה שהשיג עליהם בספר תפארת שמואל דף ל"ה. ונראה לי דמהר"י לאו היינו ר"י בעל התוספות ורש"י ותוספות חלוקין בסברא זו היכן מונח העירוב אם בנטיה או בזקיפה דרש"י כתב בד"ה דהדר זקף ומשכח מעלה ומטה בזקיפתו ומשמע מזה דגם למטה מיירי בזקיפה. וכן נראה מדברי בעל המאור ורבינו יונתן אמנם ר"י בעל התוספות אפשר לא סבר כרש"י וסבר דמטה היינו הנטיה:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה