אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לא:

דף לא.

שהקדימו בשבלים. עיין קדושין ס"ב ד"ה אין תורמין:

כאן בערובי חצרות כאן בערובי תחומין עיין רש"י ותו'. והנה רשי' לשיטתו לקמן דף מ"ט דקאמר איכא בינייהו קטן דמוכח להדיא דלמאן דאמר משום קנין מקטן לא אלים למיקני ואפילו ערובי חצרות לא מצי מקני ורק למאן דאמר עירוב משום דירה אף קטן יכול לערב עירובי חצרות כיון דליכא קנין ואם כן פשיטא דערובי תחומין דלכולי עלמא קנין הוא קטן אינו יכול לערב ואם כן רש"י דמחלק בין ערובי חצרות לתחומין משום קנין קושטא דמילתא נקט כדמוכח לקמן דכולי עלמא מודו בדבר שהוא משום קניין אין יכול לערב אבל אין הכי נמי דרש"י מודה דאף זולת טעם הקנין נמי לא מהימן בערובי תחומין דחמירא יותר מערובי חצרות ושפיר מקשה הגמרא ודלמא לא מקבל מניה ולא קשה קושיא השנייה שהקשה תוספות לרש"י אלא שהתוספות לשיטתם לקמן בשם ר"ת דמפרש פירוש אחר בהך דאיכא בינייהו קטן ולא מוכח משם דקטן לא אלים למקני ולקושיא ראשונה של התוספות יש לומר דרש"י סבר כתירץ רבי אפרים שכתבו התוספות במעילה דאמר לאחר לקבלו ואף על פי שהתוספות הקשו דאם כן האיך מוכח דהוו שליחות הלא אף לשיטתם לא מתרצא שפיר כמו שכתב הריטב"א וי"ל דאמר כשנתנו לפיל ולקוף הוליכו העירוב למקום פלוני ושם תהא שביתתי והאחר שקיבל מהם לא אמר כלום ואעפ"כ הוה עירוב כשהוא אמר בשעת נתינה להם שם תהא שביתתי וכעין מה שכתב הריטב"א:

ודילמא לא שקיל מניה. שער המלך ח"ג דף ע"ל ע"ה:

תוס' ד"ה ונתן הכסף. דרך המלך כ"ט ע"ג:

תוס' ד"ה והיכא אתמר דרב חסדא כו' ויש לומר דס"ל. כוונתם מבוארת דרב חסדא ס"ל דבוודאי קטן יש לו נאמנות (וכדהוכיח התו' לעיל מפסחים דהימנוה רבנן בדרבנן) וטעמא דלא מצי מערב משום דלא אלים למקני הא כל שאמר לאחר לקבלו אעפ"י שאינו עומד ורואהו שפיר דמי דמהימן הוא שייתנו לאותו האחר ואם לא יקבלנו יחזירנו ולכן לא קשיא מידי אמתני' אבל בברייתא שפיר קשיא ליה דפיל וקוף מלבד ריעותא דלא אלימא למקני עוד ריעותא אחרת יש דאין להם שום נאמנות וא"כ אפי' אם אמר לאחר לקבלם ליחוש דילמא לא ממטי ליה וגם דילמא לא יקבלנו והם לא יחזירו העירוב ולפיכך הוצרך לאוקמיה בעומד ורואה ודברי מהרש"א ז"ל לא הבנתי דהקשה דמאי משמע ליה טפי טעמא דברייתא דפיל וקוף משום דלא מהימנן דילמא גם בברייתא הטעם משום דלא אלים למיקני ע"ש ודברים אלו אין להם מובן דוודאי פיל וקוף נמי לא אלימא למקני אלא דכוונת התוס' דבמתני' ליכא שום טעם לרב חסדא רק משום דלא אלימא אבל נאמנות יש להם. אבל בברייתא גבי פיל וקוף מלבד הטעם דלא אלימא אף גם נמי פשיטא דלא שייך גבייהו נאמנות וא"כ אם אמר לאחר לקבלו נמי לא מהני דניהי דמשום טעמא דלא אלימא למקני מהני אבל חיישינן שמא לא ממטי להו וגם שמא לא יקבלנו והוא פשוט בכוונת התו' ודברי הרב מהרש"א צ"ע טובא דאטו משום דקטן יש לו נאמנות גם פיל וקוף יש לו נאמנות:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה