אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כו.

דף כה:

ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ויהי ישעי' כו' כתיב העיר וקרינן חצר. והקשה בספר טירת כסף דף רל"ז דמה יענו הנך תנאים במשנה דלעיל דסברו דוקא ע' אמה ושירים לראי' זו דמצינו שנקראת אפילו חצר עד עיירות בינונית ובוודאי אין סברא לומר דעיר בינוני ע' אמה ומה שרצה לתרץ שם דכיון דפתח פתח לרחבה של עיר שפיר נקראת חצר אפי' גדול כדאמרינן לעיל גבי רחבה שאחורי הבתים מלבד מה שהקשה הוא דא"כ פשיטא הוא אף גם עדיין לא מתורצ' למה כתיב העיר וקרינן חצר. ונראה לי דהך דרשה וודאי אסמכתא בעלמא היא דהא הך דלא מוקפת לדירה אסור מדרבנן בעלמא ומי יודע אם הי' בימי חזקי' וישעיה גזירה זו ואפילו אם הי' לא בא הכתוב לזה דא"כ הוה מדברי קבלה האיסור ובאמת ליתא רק מדרבנן ובהדיא אמרו בדף ס"ה שהקילו בהך גזירה דהם אמרו והם אמרו ואם מדברי קבלה מנל"ן להם להקל לכן בוודאי אסמכתא בעלמא היא ואף ר"א וחנניא מודים לזה דאסמכתא היא וכן כתב הריטב"א וזה לשונו נקטינן מיניה אסמכתא דכל השיעור הזה יש לה דין חצר לטלטל בכולהו עכ"ל הרי להדיא דגם לדידהו אסמכתא ועיקר הפסוק לא לזה אתי ותנאי דמתני' לא סברי אסמכתא זו ולחילוק הקרי וכתיב הלזו אף לר"א ולחנניא צריך ליתן טעם כמ"ש כיון דאף לדידהו לא הוי רק אסמכתא ולפי מה שכתב דשי' בפירוש הנביאים ורד"ק בשם ירושלמי כי הך עד לא יצא העיר הוא פירושו עד שלא יצא קול הברה בעיר שימות חזקי' החזירוהו הקב"ה אתי שפיר כי לפי הקרי החצר אם כן לא יצא על ישעי' קאי עד לא יצא ישעי' מהחצר החזירו הקב"ה ולפי הכתיב העיר הך לא יצא לאו על ישעי' קאי אלא על הקול עד שלא יצא הקול וטעמא הוא למה החזירו הקב"ה לישעי' תיכף עד שלא יצא החצר הוא משום עד שלא יצא קול הברה בעיר. איברא זה שהביא רשי' ורד"ק בשם הירושלמי לא ידעתי איה מקומו:

תוספות ד"ה והתנן. מרכבת המשנה ח"א פ"ב דעירובין ה"א:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה