יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כד:
תוס' ד"ה לא אמרן כו' ור"י מפרש כו' כיון דליכא אלא ב' סאתים בין עמוקים בין שאין עמוקים כו' הך בין לא נמשך למה שקדם דבין הכל אינו ב' סאתים דזה ליתא דהא התחל' הסוגי' הוא קרפף יותר מב' סאתי' ותו דאפי' כל ב' סאתים נתמלאו מים שרי אפי' לפי פי' הראשון אלא דכוונת' דלפי פי' הראשון קרפף יותר מב' סאתי' שנתמלאו רובו מים עמוקים יוד אע"פי שהרוב שנתמלא אינו ב' סאתים אפ"ה שאינו עמוק אסור ור"י סבירא ליה דאפילו העמוק נמי שרי ובין עמוק כו' אלמטה קאי דכיון דלא הוי ב' סאתים שרי בין עמוק בין שאינו עמוק וטעמו משום דלא הוי כזרעים אלא דוקא כשהעמוק לבד הוי ב' סאתים. אבל כל שהעמוק בדפחות מב' סאתים לא נדון כזרעים:
תוס' ד"ה ההיא רחבה כו' גיפופים כדמוכח הסוגיא כו'. היינו מה שכתבו בד"ה מאן דשרו לפי' רש"י דכל מה שכתבו כאן לשיטת רשי' כתבו:
תוס' ד"ה ליעבד דאי בעשר בלא"ה הוי סתום ועומד. ה"ה דהוי מצי לאשכוחי דהוי ליה למעבד לחי או צורת הפתח כמו שהוכיחו דלא הוי נפרץ במלואו אלא דעדיפא מזה כתבו דאפילו מחיצה לא הוה מהני מידי:
באותו הדיבור ולכך לא הוה מהני אפילו צורת הפתח כו'. כלומר דלא תקשי למה קאמר מחיצה ולא קאמר צורת הפתח משום דכיון דהוי יותר מעשר לא מהני ליה צורת הפתח:
תוס' ד"ה אין עושין ואם תאמר כו'. משום דהשביל הי' שוה לגודא דנהרא והנהר הי' עמוק עשרה מן השביל וא"כ כשעשה מחיצה על גבי' הרי דר במחיצות העליונות כדאמרי' גבי תל ותירצו דכבר הי' שם תל גבוה עשרה על שפת אגודה וא"כ אם עושה מחיצה ע"ג לא שייך לומר שכנגד מחיצות העליונות הוא דר שהרי דר נגד התל משא"כ לקמן שפיר דר נגד מחיצות העליונות. ומ"ש דלפי זה אתי שפיר הא דלא חיישינן שמא יעלה הנהר שרטון עיין בארוכה כנםת יחזקאל סימן ב' ובנמשכות. שו"ת זרע אמת חלק א"ח סימן מ"ה ואין כאן מקום להאריך מזה:
תוס' ד"ה ליעבד כו'. תמצית דבריהם לפי פירושם מתורצ' כל הקושיות קושי' הראשונה דמשמע דמהני בלא מגו שפיר מתורצת לפי פרושם דנעבד צורת הפתח מצד הנהר ועל ידי זה וודאי מותר בלא מגו וגם דשם וודאי לחי לא מהני כמ"ש לעיל ד"ה והיותר מעשר ולהכי לא קאמר לחי וא"כ מתורצת גם הקושי' השנייה ומה דקאמר גבי צורת הפתח אפומא וגבי לחי אפיתחא זה ג"כ מתורץ דצורת הפתח קאי סמוך לנהר לכך קרי אפומא ולחי לפי שהוא מצד הרחבה קרי פיתחא וקושיתם דמהיכי תיתי יאמרו דשביל של כרמים מהני תירצו לקמן בד"ה שמא יאמרו לפי תירץ ראשון שכתבו שם. ומש"ה פירוש כאן בשביל שאין בו דיורין. מיהו לפי האי נמי שכתבו שם לא הוי צריכין לפרש דמיירי באין בו דיורין אלא אפילו יש בו דיורין ואפ"ה סליק פירושם שפיר. ומה שכתבו דנהר לא הי רחב יותר מעשר דאם הי' רחב יותר מעשר הי' פרצה במקום שנכנס לשביל כדלעיל דף י"ב גב לשון ים שנכנס לחצר:
תוס' ד"ה טלטולי וכן בשביל. היינו לפי מה שכתבו בדיבור הקודם בפירוש הראשון דשוב לא שייך שמא יאמרו אבל לפי מאי שכתבו באי נמי דשמא יאמרו הוה משום דאית ליה רק גדודי בצד השני אם כן גם השביל אסור כמו לפירש"י: