אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כג.

דף כב:

הגינה והקרפף כו' ובלבד שיהי' בה שומירה ובית דירה. מדברי רש"י נראה דסבירא ליה דהך שומירה ובית דירה מיירי שהקיפן לדירה דאם לא הקיפן לדירה אפילו בב' סאתים לא מתיר רבי יהודא בן בבא וסבירא ליה לרש"י דשומירה ובית דירה אף על גב שאינו תדיר מקרי מוקף לדירה. וזה שכתב רש"י ואף על גב שהוקף לדירה בית סאתיים הוא דשרי טפי לא ש"מ דסבירא ליה דבמוקף לדירה מיירי וכן הבין הרא"ש מדברי רש"י שכתב דרש"י פירש במתניתן דשומירה ובית דירה חשיב היקף לדירה ומשמע דמיירי נמי בפתח ולבסוף הוקף ע"כ הרי כמו שכתבתי ותו דהרא"ש הוכיח מדברי רש"י דבבית סאתים זרעים לא מבטלי דירה דהא סתם גינה זרוע ואי סלקא אדעתך דרבי יהודא בן בבא לא מצריך בבית סאתים היקף לדירה ממש הרי לא מוכח מידי אלא וודאי כמו שכתבתי ומעתה לפי סברת רש"י הלא אם נאמר דיותר מבית סאתיים לא מהני היקף לדירה לדברי רבי יהודא בן בבא וכמובן מפשט דברי רש"י הא פשיטא דר"ע תולק עליו ואנן קיימי לן כוותיה (ופשיטא דלרש"י אין גריעותא בשומירה ובית דירה עצמה משאר היקף לדירה) ואפי' לפי מה שהבינו התוספות לבסוף דדוקא בקרפף לא מהני היקף לדירה הא פשיטא דבזה נמי לא קיימי לן כוותיה דכל הסוגיא דלקמן מוכיח דקרפף יותר מבית סאתים מהני היקף לדירה כדאמרינן נזרע רובו הא לא נזרע רובו פשיטא דמהני ובע"כ צריך לומר דר"ע חולק גם בזה ואף שמהרש"א כתב לדברי התוספות דאין סברא לומר דביתר מבית סאתים פליגי לרש"י בע"כ אנו מוכרחים לומר כן וכמו שהוכחתי דהא הלכה רווחות דקרפף מהני בהיקף לדירה אפילו יותר מבית סאתים. ודברי התוספות בזה לא ברירים לי דלכאורא משמעות דבריהם דסבירא ליה לרבי יהודא בן בבא דשומירה ובית דירה לא מהני כלל ביתר מבית סאתים מצד ריעותא דלא מקרי שומירה ובית דירה מוקף לדירה ודוקא פתח ולבסוף הוקף לצורך הבית בעי כמו שנראה להדיא מדבריהם וכן נראה שהבין מר"ן הב"י בסימן שנ"ח וכן מה שכתבו בסוף הדיבור ודוקא שומירה ובית דירה לא מהני הגיה מהרש"ל משם תוספות שאנץ משום דדירה גרוע היא הא דירה ממש סבירא להו להתוספות דאפילו ביתר מבית סאתים מהני אפילו לרבי יהודא בן בבא ולפי זה קרוב הדבר לומר דבזה הסברא שיהי' שומירה ובית דירה דירה גרוע לא נחלק ר"ע וסבירא ליה נמי דביתר מבית סאתים לא מהני ובפרט לפי מה שכתבו בשיטת התוספות דביתר לא נחלקו והרא"ש כתב בסוף דבריו אבל למאי דפירש ר"י. (כן צריך להיות וכן הגיה בקרבן נתנאל) דשומירה ובית דירה הוי דירה גרוע ומהני בהוקף ולבסוף פתח ב"ב סאתים וביתר מ"ב סאתים צריך פתח ולבסוף הוקף עד כאן לשונו אפשר לפרש דבריו דהכי קאמר דהוי דירה גרוע דלא מהני כלל ביתר מבית סאתים רק ב"ב סאתים מהני לר"י ב"ב וכיון דלר' יהודה בן בבא לא בעי ממש הוקף לדירה אם כן בהוקף ולבסוף פתח להך שומירה ובית דירה נמי מהני אבל ביתר מ"ב סאתים לא מהני שומירה ובית דירה כלל רק הוקף ולבסוף פתח לדירה ממש בעינן. ואפשר נמי לומר דמה שכתב הרא"ש וביתר מ"ב סאתים צריך פתח ולבסוף הוקף אשומירה ובית דירה קאי וכוונת דבריו דטעמא דשומירה ובית דירה דירה גרוע הוי היינו משום דהוקף ולבסוף פתח הוי הא פתח ולבסוף הוקף לא הוי שומירה ובית דירה דירה גרוע ומהני אפי' ליתר מ"ב סאתים ואף על פי שדוחק הוא לפרש כן בדברי הרא"ש דאם זאת היא כוונתו על שומירה ובית דירה הוה ליה למימר ישב ולבסוף הוקף דשייך שפיר אשומירה שהוא בתוכו מכל מקום הוא בתחלת דבריו נקט נמי הוקף ולבסוף פתח דבוודאי אהך שומירה קאי אם כן סוף דבריו נמי נפרש כן ותו דהריטב"א כתב כן להדיא בשם הר"י דטעמא דהך שומירה ובית דירה משום דהוקף ולבסוף ישב ולפיכך לא מהני ביתר מבית סאתים הרי להדיא דסבירא ליה דאם שומירה ובית דירה ישב ולבסוף הוקף מותר לר' יהודא בן בבא אפילו ביתר מבית סאתים וכן בספר האגודה כתב בשם ר"י דליתר מבית סאתים לא מהני שמירה ובית דירה אלא הוקף לדירה או פתח ולבסוף הוקף ומשמע שזה שכתב הוקף לדירה אשומירה ובית דירה קאי שצריך היקוף לדירה ולא שתהי' הוקף ולבסוף ישב דאם לא כן אלא בית דירה ממש קאמר דהיינו בית בתוך הגן אם כן בבא זו מיותרת כיון דפתח ולבסוף הוקף מהני מכ"ש בית ממש בתוך הגן:

איברא דראיתי להרב אלי' רבא בסימן שנ"ח דלא הבין כן בדברי האגודה מ"מ כיון שמצינו להריטב"א שכתב בפירוש כן בשם הר"י גם דברי האגודה יש לפרש כן כדי שלא יחלקו האגודה והריטב"א בפירוש דברי ר"י ודברי הרא"ש גם כן יש לפרש כמו שכתבתי ומעתה גם דברי התו' ומה שהגיה מהרש"ל יש לפרש כן ומה שכתבו התוס' פתח ולבסוף הוקף לצורך הבית רבותא משמיע לן דאפילו לצורך הבית מהני ומכ"ש ישב ולבסוף הוקף בשומירה ובית דירה דפשיטא דמהני דהא מוכח לקמן דישב ולבסוף הוקף עדיפא מפתח ולבסוף הוקף דהא משמע מתוספות גבי אבורנקי דהוקף ולבסוף ישב עדיפא מהוק' ולבסוף פתח. ועיין מהרש"ל ומהרש"א בדף כ"ד בתוספות ד"ה פשיטא וא"כ ה"ה דישב ולבסוף הוקף עדיפא מפתח ולבסוף הוקף וכיון דזה מהני מכ"ש ישב ולבסוף הוקף. ואין להקשות דעכ"פ היה להם לתוס' לבאר דלא נטעי ונאמר דהוה דירה גרוע מצד עצמותו הא ליתא דהרי כבר הוכחנו דמעולם לא עלה על דעתם דיש ריעות' בעצמותו של דירת שומירה וכן רשי' סובר כן א"כ מהיכי תיתי להם לבאר זאת רק דנחלקו על רשי' במה שרשי' סובר דשומירה מיירי שהוקף לדירה ואפ"ה לא מהני ביתר מבית סאתי' ובי' דירה ואינהו בעלי תוס' מפרשי' דמיירי בהוקף ולבסוף ישב ולפיכך לא מהני ביותר מב' סאתים ומה שכתב מהרש"ל בשם תוספות שנ"ץ דשומירה דירה גרוע היא כוונתו נמי מהאי טעמא כיון דהוקף ולבסוף ישב וגם מדברי רבינו יונתן נראה דמיירי בהוקף ולבסוף ישב ואפשר נמי דכוונת הב"י בדברי התוס' כן הוא כמ"ש אלא דהוה מפרש בכוונת הגהות הרא"ש דס"ל דמהני שומירה ובית דירה אף בהוקף ולבסוף ישב דמסתמא דעתו עליהם בתחלת היקף והוי היקף לדירה וכתב על זה הב"י דהוכיחו זה מדחזי' לר"י בן בבא דמהני בב' סאתים וס"ל להגהות הרא"ש כרשי' דהיקף דירה ממש בעי לרבי יהודא בן בבא ואפילו בב' סאתים. ועל זה כתב מר"ן דנחלקו התוס' אבל לפי מה שהבין ומפרש הרב מגן אברהם דאף הגהות הרא"ש לא קאמר אלא בישב ולבסוף הוקף בדין זה מודה מר"ן דלא נחלקו התוס' דשומירה ובית דירה שישב ולבסוף הוקף מהני ביתר מבית סאתים:

איברא מה שכתב הרב מגן אברהם דהתוס' לא כתבו דלא מהני אלא לרבי יהודא בן בבא דבריו מגומגמין דלפי מה שפירשתי אפילו לרבי יהודא בן בבא גופיה מהני שומירה בישב ולבסוף הוקף ודוקא הך שומירה דאיירי בי' ר"י בן בבא דהיינו בהוקף ולבסוף ישב לא מהני וזה הוא לכולי עלמא. ותו כיון דהרא"ש כתב להדיא דהך שומירה ובית דירה מהני בב' סאתים בהוקף ולבסוף פתח הא פשיטא דאף לר"ע לא מהני ביתר מבית סאתים באופן דדברי המגן אברהם צריך עיון בזה. ועיין באלי' רבא. ובתוספות שבת. ומדברי הרא"ש שכתב ומדברי רשי' יש להוכיח כו' דרשי' פי' במתני' דשומירה ובית דירה חשיב היקף לדירה ע"כ ומשמע לכאורה מזה דר"י לא סבירא לי' הך סברא. מיהו אין הכרע מזה דהרא"ש כתב כן על שם רשי' משום דרשי' כתב כן להדיא. אבל בדברי הר"י לא מצא הרא"ש הכרע. לא לכאן ולא לכאן:

ויש לדקדק בדברי הרא"ש שכתב בסוף דבריו דלפר"י אין ראיה לחלק ביתר מב' סאתים בין רחבה לקרפף וקשה דהא לפר"י גם הדין הראשון שהוציא מפירש"י דבפחות מב' סאתים אין זרעים מבטלים היקף דירה נמי אינו מוכרח דהא לפר"י בב' סאתים לא מצריך ר"י בן בבא היקף לדירה (דהא הך שומירה לא הוקף לדירה) ואם כן אימא היכא דבעינן גבי בית סאתים היקף לדירה כגון לטלטל מבית לתוכו שפיר זרעים מבטלים דירה וכן קשה על התוספות ד"ה נזרע רובו (אף על פי שבדפוס שלנו הוא גליון מכל מקום הפסקי תוספות העתיקו כנראה שהוא מתוספות עצמם) שכתבו דב"ב סאתים לא מבטלי זרעים לדירה דלפר"י אין הכרע לזה ואין לומר שכתבו כן לפירש"י דהא מדכתבו אחר כך דהא לפירש"י כו' משמע דהדין הראשון לכולי עלמא אתיא מיהו בכוונת התוספות יש לומר דרוצים רק לומר דבפחות מב' סאתים על כל פנים מותר לטלטל בתוכו וזה מוכרח לכולי עלמא אבל לענין לטלטל מבית לתוכו בהא לא קמיירי דזה באמת אינו מוכרח אלא לפירש רש"י וכן נראה מספר האגודה אבל הרא"ש שרוצה להוכיח דמותר לטלטל מן הבית לתוכו בוודאי לא מוכח מידי אלא לרש"י וכן נראה מקיצור פסקי הרא"ש דנקט הך דינא סתמא לאיסור בפחות מב' סאתים וברחבה כתב שנסתפקו התוספות:

ועיין לקמן בסוף הסוגיא גבי אבורנקי דלפירש הראשון שברש"י מוכח דשומירה ובית דירה מהני רק התם לא הוה מהני משום דהוקף ולבסוף ישב וכן לא היה אלא לצניעות בעלמא:

תוס' ד"ה ובלבד שיהיה לה שומירה. כתב מהרש"א דליכא למימר דפליג ר"ע ביתר מב' סאתים דהא לא הוזכר בדברי ר"ע כלל ולא בא אלא להקל. כוונתו מבוארת דהא עיקר משמעות ר"ע דקאמר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין משמע דבפחות הוא חולק ולהתיר הוא בא מה שרבי יהודה בן בבא אוסר אבל איך נאמר דבפחות לא חידש דבר וביתר שלא הוזכר בדבריו כלל פליג באופן דאית לן למימר בוודאי דכל מה שלא הוזכר בדברי ר"ע הוא מודה לרבי יהודא בן בבא. ומה שכתב מהרש"א אלא להקל בא קושטא דמילתא קאמר דהא להקל בא. ושמעתי מפרשים כוונת מהרש"א דמהרש"א טעמא קא יהיב למילתיה וכמו ועוד דע"כ ר"ע להקל בא ואם כן אי אפשר לומר דפליגי ביתר דאם כן ר"ע להחמיר הוא אבל אי הוה מצינו למימר דפליגי ביתר ואף על פי כן ר"ע להקל שפיר הוה אפשר לומר כן ושיבוש הוא ולא נתכוון לזה מהרש"א. מיהו להרב מגן אברהם שכתבתי לעיל בע"כ הוא חולק על מהרש"א דניהי דאי אפשר לומר דפליגי ביתר לבד מה שלא הוזכר בדברי ר"ע ובפחות לא פליגי כלל. מיהו לפום קושטא דמילתא דפליגי בפחות אפשר נמי לומר דפליגי ביתר אף שלא הוזכר בדברי ר"ע דהא גם בדברי רבי יהודא בן בבא לא הוזכר יתר כלל אלא דממילא דייקינן הכי ואם כן גם בר"ע נדייק הכי דלעולם נחית חד דרגא והוא פשוט. ושוב מצאתי לבעל תוספות שבת שכתב כן:

כתב עוד מהרש"א לפי פירש התוספות שכתבו לר"י בן בבא פחות מע' צריך שומירה וביותר לא סגי בשומירה כו' ומצינן נמי למימר דלא פליגי בדבר מועט דלר"ע דלא איירי ביה בעי שומירה עכ"ל. אין כוונת הרב מהרש"א לומר דהאמת כן הוא דאם כן כשם שכתבו התוספות לרבי יהודה בן בבא דאין סברא לעשות ג' חלוקים בג' משהוים בוודאי דה"ה לר"ע כן הוא דהשתא הוה סברת ר"ע ממש כמו שכתבו התוס' הואין לומר כר' יהודא בן בבא אלא דכוונת הרב לפרש כל אנפא דמצינו לפרש לולא סברת התוס' ותכלית כוונתו לומר דהשתא לפי פירש זה לא קשה מ"ש התוס' לואין לומר ראשון וכן מה שהקשה לואין לומר שני:

כתב עוד מהרש"א וכן לפי הואין לומר כו' פליג ר"ע עליה חדא ב"ע מצומצם כו' הוצרך הרב לפרש דבהך ואין לומר שכתבו התו' בע"כ צריך לומר דכוונתם דוקא פחות מע' מצומצם לר"י בן בבא לא צריך שומירה אבל ע' מצומצם גופיה בעי שומירה וכן דבר מועט נמי עדיין סגי בשומירה דהא ר' יהודא בן בבא איירי בדבר מועט לפי פירוש התוספות דאי אפשר לומר דכוונת התוס' דאפילו ע' מצומצם לא צריך שומירה לר' יהודה בן בבא דאם כן אמאי סתרו מכח סברא עדיפא הוה לי' להקשות דאם כן במאי פליגי כמו שהקשה אח"כ דהא בע' מצומצמות לר"ע נמי אין צריך וביתר אין סברא דפליגי ולפיכך הוצרך הרב מהרש"א לפרש כוונתם דלפי זה הואין לומר בע' מצומצם ר"י בן בבא נמי בעי שומירה ולפי זה שפיר פליגי ר"ע ור"י בן בבא בע' מצומצם וע' מצומצם הוזכר בדברי ר"ע:

כתב עוד אבל לפי הפירוש דביתר מ"ע סגי בשומירה כו' ולא פליג ר"ע כלל ע"כ ואין להקשות לפי פירוש זה נמי נימא דב"ע מצומצם סבר ר' יהודה בן בבא נמי בעי שומירה ופליגי ב"ע מצומצם כמו שמפרש הרב בואין לומר הקודם דאם כן לא יצדק איכא בינייהו דבר מועט כיון דהך דבר מועט לא הוי כלל לר' יהודה בן בבא לא התחלת השיעור ולא סוף השיעור דהשיעור מתחיל מ"ע מצומצם דבעי שומירה וסגי ביה עד אין סוף מה שאין כן לפי פירושם דואין לומר ראשון דפחות מ"ע מצומצם לא בעי שומירה וב"ע מצומצם עד דבר מועט יותר בעי שומירה ויתר מזה לא סגי בשומירה שפיר יצדק איכא בינייהו דבר מועט דר' יהודה בן בבא נתן הגבול לדבר מועט דסגי בשומירה ור"ע חולק על זה וסבירא ליה דחלוקים הם ע' מצומצם ודבר מועט יותר:

והקשה מהרש"א דלרש"י מאי הכרח כתבו דאיכא למימר דלהכי תני ובלבד כיון דר' יהודא בן בבא מיירי ביתר כמו שכתבו אחר כך לר"ח ע"ש ותירוצו דחוק דמה שכתב בתירוץ הראשון נראה כוונתו לומר דאף לפירש רש"י מהיכא תיתי לנו לחדש סברא זו בדברי ר"ע מהך דבר מועט שלא נזכר כלל בדבריו אם לא שנאמר ובלאו הכי סברא זו מוכרחת מכח בלבד שאמר ר"ע דזו אין ראיה כלל דיש לומר דהתרצן הוכיח זאת שהתנא דלעיל נקט בית סאתים ור"ע קאמר ע' אמה ושירים הרי החילק שביניהם מהך דבר מועט מבואר וסברא זו מוכרחת לדברי התוספות שהקשו לרש"י דנימא אריך וקטן איכא בינייהו איה נרמז זאת אם לא שנאמר כמ"ש דתנא דלעיל הזכיר בית סאתים ור"ע ע' אמה ומה שתירץ עוד דהא רבי עקיבא לא קאי על ר' יהודה בן בבא רק על תנא קמא בוודאי זה דוחק יותר דניהי דקאי אתנא קמא מכל מקום אין ספק כלל ופשיטא שלא יחלוק על רש"י על זה דעל רבי יהודה בן בבא נמי קאי ולפיכך שפיר הוצרך לשנות הך ובלבד:

איברא מה שכתב עוד מהרש"א דלרש"י אי אפשר לספק כלל דפחות מ"ע אין צריך שומירה וביותר סגי על כל פנים דאם כן לפרוך רבי יהודה בן בבא היינו תנא קמא דברים אלו לא זכיתי להבינם דהא החילוק שבין ר' יהודה בן בבא לתנא קמא מבואר דהא להמקשה דלא ידע מדבר מועט ואם כן ב"ע מצמצם גופי' קאמר ר' יהודה בן בבא דצריך שומירה ולתנא דלעיל לא בעי דלפי זה נסתר נמי מה שכתב דלפרוך נמי ר"ע היינו ר' יהודה בן בבא דגם כן זה החילוק ביניהם (וכן כתב רש"י להדיא לקמן דבלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע הרי דלתנא דלעיל בית סאתים גופיה שרי כר"ע) ואף אם נדחק בלשון התנא דלעיל דאפש ד"ע מצומצם גופיה אסר מכל מקום על כל פנים מנל"ן למקשן להקשות והי' ניחא לו יותר להקשות ר"ע היינו תנא קמא שהיא קושיא מבוארת דליכא לתרוצי ואפשר דכוונת מהרש"א לומר דעל כל פנים המקשה יקשה כן ויתרץ איכא בינייהו ע' מצומצם כיון דאין החילוק מבואר כל כך ולא פליגי רק ב"ע מצומצמת ולפיכך צריך לומר דפליגי בפחות מ"ע אם צריך שומירה וזה החילוק מבואר (אלא דכפי זה מלבד הדוחק גם לפירוש ר"ת הוי מצי התוספוה להוכיחו כן אלא שבאמת אפשר לפרש כן דכוונת המקשן מאי בנייהו לאו מכח יתור לשון קמקשי אלא מאי בינייהו לענין דינא אבל לפירש רש"י הלא הפירוש מוכרח דקאי על תנא דלעיל) ולעיקר קושיות מהרש"א באשר קושיא חזקה היא אפשר לומר בדוחק דבזה שכתבו התוספות ואפילו לפירש רש"י עדיין לא נחתו להכי לומר דמשום כך נקט ר"ע ובלבד משום יתר על בית סאתים כיון דלא הוזכר כלל בדברי ר' יהודא בן בבא בפירוש יתר על בית סאתים רק ע' אמה אע"ג דאנן מפרשינן כך דאפילו יותר על כן הדין כך משום זה לא הוצרך ר"ע לשנות ובלבד. וכתבו אח"כ ועוד כלומ' אם נימא דראי' הראשונה נסתרה לפרש"י משום דאע"ג דלא הוזכר יתר בפירוש כיון דעכ"פ הדין כך שפיר הוצרך לשנות ועוד ואם כן אין ראי' לפירשי' אבל עכ"פ יש לנו עוד ראי' על ידי סברא זו לפר"ח:

תוס' ד"ה אלימא. הליכות אלי' דף כ"ו:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה