אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יז.

דף טז:

לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפילו בחמש אסורין. המרדכי כתב בשם ר"י דדוקא אם הקיפו יותר על שש סאתים הא כל שלא הקיפו יותר אפילו בית סאתים פנוי מותר ופסקה בש"ע סימן ש"ס ורשי' חולק על זה כמו שכתב בד"ה לאפנוי מכלים ונראה לי טעמו של הר"י כי הריטב"א כתב מדקאמר רבי יוסי בר' יהודא שלשה נותנים להם ששה סאים ולא פירש ש"מ דבכל ענין מותר אפילו אין צריכין להם ונשאר אפילו יותר מבית סאתים פנוי אלא שהריטב"א דקדק על זה וכתב דא"כ ר' יוסי בר' יהודא מיקל יותר מת"ק ולכך כתב דאפילו רבי יוסי בר"י סבר דצריך שלא יהי' בית סאתים פנוי אמנם ר"י לתרץ קושיות הריטב"א ס"ל דבאמת ר"י בר"י אינו מיקל כי גם ת"ק ס"ל דכל שאינו יותר על ששה סאים מותר אפילו נשאר בית סאתים פנוי ובאבן העוזר כתב דדוקא לחכמים כתב כן רשי' דמשוי יחיד לשיירא אבל לר"י ורבי יוסי ברי יהודא ס"ל דבכל ענין נותנין להם בית סאתים ואינו נראה דר"י ורבי יוסי בר' יהודה יקילו יותר בזה מת"ק. דמשמע דלהחמיר באו כמו שדקדק הריטב"א:

שבת גורמת. ע"ל מ"ב ד"ה ונטלטל:

הואיל והותרה הותרה. עיין לעיל ט"ו ד"ה לא סבר. ועיין בספר נחפה בכסף דף י"א:

ע"כ לא קאמר רבי יוסי התם. קהלת יעקב כ"ה ע"ב:

פטורים מרחיצת ידים. חולין ק"ה ד"ה מים:

תוס' ד"ה עירוב דרך הפתח כו' וראי' מדאמר בפ' הזורק. הרא"ש ביאר ראי' זו דע"כ מיירי התם נפסקו בחול דאי מיירי בשבת אפילו לא נקשרו נמי מותרין יע"ש ומשמע מזה הא אלו הוה מיירי הך נפסקה בשבת לא הוה מוכח מידי ואם כן התוספות שם בהזורק דמפרשין נפסקה בשבת ואף על פי כן לא אמרינן הואיל והותרה [לוח הטעות: דכיון דנפסק' נעשה כאלו ר"ה ביניה' ובזה בוודאי לא אמרי' שבת הואיל והותרה] הותרה ואם כן לשיטתם שם לא מוכח מידי וכבר הוקשה כן לבעל מגן אברהם יע"ש בסימן שנ"ה ובסימן שע"ד ונראה לי כי התוספות סוברים דאף על פי שנפסקו בשבת מיירי יש ראי' לדין זה דנסתם בחול דהא עיקר סברא דה"א לאסור אם נסתם בחול היינו משום דכל זמן שלא נפתח אסור אף כשיפתח לא מהני להתיר ועל זה הביאו ראיי' דליתא להך סברא דהא חזינן התם דאף על גב דנפסק נאסרו חזרו להתירן הראשון בנקשרו וסבירא לה לתוספות דאין חילוק בזה בין שנאסר מחמת מעשה שנעשה בחול בין שנאסר מ' מעשה שנעשה בשבת בכל ענין חזר להתירו הראשון ונראה דהרא"ש נמי לא הוה צריך לאוקמיה בנפסק בחול דאלו נמי נפסק בשבת הראיי' נכונה אלא משום דהרא"ש בלאו הכי לא ניחא לי' בתירץ התוספות דשבת לכך מוקי לה בנפסק בחול. וראיתי להמרדכ"י שכתב בשם ר"י דאפי' אי אין הלכה כרב הונ' ולא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה מכל מקום בנסתם בשבת ונאסר וחזר ונפתח חזר להתירו הראשון והביא הך ראי' דשבת ולכאורה משמע מדברי המרדכי דהיכא דנסתם בחול אינו מותר לר"י ואי אפשר לומר כן דאיך יחלקו התוספות והמרדכי אליבא דר"י ולפיכך נראה דכוונת המרדכי כך הוא דאפילו אם נאמר דאין הלכה כרב הונא והך ברייתא דספינו' דלא כרב הונא ולא כתירץ התוספות על כל פנים מוכח משם דהיכא דנאסר בשבת ונסתם חזר להתירו הראשון וממילא נשמע דה"ה בחול (למאן דפסק כרב הונא דאי אפשר לאשכוחי נסתם בשבת דלא נאסר כלל) דאין חילוק ביניהם כלל וכמ"ש. נמצא דעיקר ראיות התוספות הוא להתיר נסתם בחול ממאי דמותר להחולקים על רב הונא בנסתם בשבת דבוודאי מוכח כן מגמרא דשבת ומדברי מהר"ם לובלין נראה שנוסחא הישנה בתוספות היתה ואפילו נסתם באמצע שבת ואין להלום גירסא זו בדברי התוספות. ובספר קרבן נתנאל רצה ליישב על פי דברי מרדכי ולפי דבריו צריך לסרס ולהפך כל דברי התוספות. אמנם גירסא שלפנינו שהובא במהר"ם על פי ס"א נכונה. וכן הוא באגודה וידוע שהאגודה קיצור דברי התוספות. ובק"נ הקשה דאם כן דברי התוספות סתרו למה שכתבו בשבת דבספינות לא אמרינן הואיל והותרו הותרו ולפי מה שכתבתי לא קשה מידי דלאו מטעם דהואיל והותרו מתירון שהרי נסתם בחול דחזרו להתירן הראשון כמו גבי ספינות ואין מקום כלל לקושיתו:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה